חידוד נושא, טייק 1

בראיון ציטטו את דבריי לפיהם "תכניות השיקום בעייתיות, ואין דרך אפקטיבית להכריח מישהי לטפל בעצמה… הבנות שהכי צריכות טיפול ועזרה הן הכי חסרות מוטיבציה לעשות את זה: עבירות של סמים ורכוש, שפוטות לפרקי זמן קצרים, רוב הסיכויים שלא יזכו לחופשות, אז אין שום מוטיבציה לעשות משהו בשביל הפריבילגיה הזאת. אני הלכתי לטיפולים קבוצתיים כי זה היה התנאי שלי לחופשות. אין הכשרות מקצועיות בכלא, והעבודות שבהן עבדנו הן עבודות של אנשים עם מוגבלויות, כמו הרכבת חנוכיות או קיפול שקיות תה בשכר עלוב". הכל נכון, אבל אני חשה צורך להרחיב.

הקבוצות הטיפוליות בכלא הן עברה רילייטד. כלומר, יש קבוצת עבירות מרמה, קבוצת אלימות, קבוצת שליטה בכעסים ועוד. לעניות דעתי, קיים צורך אקוטי בקבוצות טיפוליות לבעיות ו/או הפרעות ו/או שריטות שתרמו במישרין או בעקיפין להתרחשות העבירה ולהגעה לבית הסוהר. כך למשל, אין – וצריכות להיות – קבוצות לפוסט טראומה, לנפגעות תקיפה מינית ולטיפול בהפרעות אכילה (אסייג ואומר שהמחלקה הטיפולית לשיקום משתמשות מציעה מגוון גדול יותר של קבוצות, אבל יש בה מעט מיטות ואת הקבוצות שהיא מציעה צריך לתת לכולן).

עניין נוסף הוא ההכשרה המקצועית. הקורסים המקצועיים היחידים שהוצעו בכלא בשנתיים האחרונות, הם ספרות (as in עיצוב שיער), איפור ושזירת פרחים. יש מעט מאוד נשים בכלא שזה המקסימום שהן מסוגלות אליו. את הרוב אפשר לקדם ולהרים עד אינסוף. להערכתי, הבעיה היא תדמיתית בעיקרה: גופי הכשרה לא מעוניינים לבוא במגע עם אסירות, למרות שזה אינטרס חברתי שהן ישתקמו ולא יחזרו לפשוע. למה אסירה לא יכולה ללמוד מזכירות רפואית? הנהלת חשבונות רמה 1? הכשרה טכנית לקראת עבודה בשירות לקוחות? וזוהי רק ההתחלה לה לה. האמינו לי, יש שם בחורות שאם את התושיה, היצירתיות והאסרטיביות שלהן ינתבו למקום הנכון – כולנו רק נרוויח.

אני מניחה שיש גם בעיות מימון להכשרות מקצועיות מתקדמות יותר. ובכן, אולי זה הזמן לשאול מדוע כל המוצרים במטבח הכלא הם בכשרות מהדרין בד"צ העדה החרדית. הכשרות היוקרתית הזאת כרוכה בהוצאה לא מבוטלת, ומיותרת בעליל – על חשבונכם – שכן המקפידות על כשרות מקבלות ממילא מנות בד"צ יומיות וארגז בד"צ שבועי עם שלל אוצרות (אוצרות אלה משמשים בעיקר למסחר, אבל על כך בהזדמנות אחרת). באמת שהייתי מסתדרת עם גבינה לבנה בכשרות רגילה.

ענת

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “חידוד נושא, טייק 1

  1. עד כמה זה מציאותי ללמד אסירות איך לכתוב בוויקיפדיה? כך הן יוכלו לפתח כישורי כתיבה ובה-בעת להועיל לציבור.

  2. אין לי אלא להסכים. הרחבת המגוון של ייעוד והתמחות הקבוצות הטיפוליות היא דבר מבורך. כך לגבי איכות ההכשרה המקצועית.

    גישה של ניתוק מגע עם אסירות לא מקובלת עלי. שיקום אסירות ואסירים הוא אכן אינטרס חברתי חשוב. הן מבחינת מניעה או הפחתה של ביצוע עבירות עתידיות והן מבחינת הערך המוסרי של עזרה וסיוע לאסירות בחייהן.

    באשר לשאלה הכלכלית כאן צריך לזכור שגם המאסר עצמו כרוך בעלות כלכלית גבוהה. תקצוב של שיקום עשוי לשאת פירות כלכליים בכך שייתכן שזה מה שימנע מאסר עתידי. אם נמשיך להניח את המבט בעין כלכלית, אז גם העבירות עצמן כרוכות בפגיעה כלכלית [גם כלכלית] ולכן מימון ציבורי של פרקטיקות שיקום כמו הכשרה מקצועית, הן לא רק "הוצאה" אלא גם מניעה של עלויות והוצאות עתידיות.

    אבל, כמובן ערך השיקום הוא לא רק כלכלי הוא גם חברתי למעשה שיקום הוא פרקטיקה שהיא שייכת לקבוצת הפרקטיקות של מאבק בעבריינות ובפשיעה. נכון שזהו לא מאבק באמצעות אכיפה וענישה אבל לא רק אכיפה וענישה הם כלים בארגז הכלים של המאמץ להפחית עבריינות. גם שיקום הוא כלי כזה.

  3. בתור סטודנטית לקרימינולוגיה, את בהחלט צודקת.
    אני גם חושבת שיש לפתוח בכלא קבוצות לנשים פוסט טראומתיות וכו'…
    אנשים לא מבינים שטראומה (בעיקר כשהיא קורית בילדות ומתמשכת על גבי שנים) לא מטופלת יכולה להוביל לפשיעה ועבריינות.
    אם המדינה תשקיע כספים (בטיפולים, במסגרות ייעודיות שלא בבתי חולים פסיכיאטריים) בנפגעות תקיפה מינית, כך הן לא יהפכו בהמשך חייהן לנטל כלכלי על החברה (אשפוזים פסיכיאטרים, חוסר פרודוקטיביות מקצועית, ביטוח לאומי, עוני, פשיעה ועוד…).

    אני זוכרת שכתבת עוד מהכלא טור על הסדרה "כתום זה השחור החדש". ת'אמת? משהו בי ציפה שתמשיכי בכתיבת טורים על בסיס קבוע… משהו בי כלכך רצה שתכתבי על החיים בכלא, מתוך הכלא. הצטערתי כשזה לא קרה (ולא יודעת מה הסיבות לכך שזה לא קרה).

    תמשיכי לכתוב… גם אם הדעות שלי שונות ומנוגדות לשלך – אשמח לקרוא אותך 🙂

    בהצלחה בשיקום ובחזרה לשגרה..

    L.L.B

    • בהחלט מסכים. השקעת כספים בשיקום ובטיפול של נפגעות ונפגעי פוסט טראומה אבל גם הפרעות נפשיות אחרות ובכלל בשיקום גם בלי לקטלג אדם להפרעה זו או אחרת, היא מהלך שלא רק מוציא כסף אלא גם מונע ומפחית הוצאה כספית עתידית. אסירים ואסירות לאחר סיום המאסר כאשר אינם משוקמים עלולים לגרום לפגיעה כלכלית בצורות שונות: אשפוזים פסיכיאטרים, הימנעות מעבודה ותעסוקה ועל כן תשלום קצבאות הביטוח הלאומי, קצבאות נכות בנוסף לכך שבני אדם עובבדים בעיסוק לפרנסתם גם אינם תורמים לייצור, אינם פרודוקטיבים ואינם תורמים להכנסה הלאומית ולתל"ג, הם עלולים להיות רצדיביסטים ולחזור שוב לביצוע עבירות ופשעים כאשר הפגיעה הקרימינאלית היא גם פגיעה כלכלית. בעלי עבר פלילי והרשעות קודמות ששיקומם הוא מוצלח גם מונע את העלות הגבוהה של מאסר עתידי היות ומאסר הוא נטל כבד על תקציב המדינה.

      זה ההבדל בין טיפול מהשורש לבין כיבוי שריפות. בין למנוע את היוצרות הביצה לבין לטפל ביתושים לאחר שהביצה קיימת.

      לכן, שיקום אסירות מואסירים הוא דבר חשוב. הוא חשוב לאסירות ולאסירים, הוא חשוב למניעת קורבנות עתידיים, הוא גם חשוב למשק ולכלכלה.

  4. עבדי בעבר כמשגיח כשרות מטעם רבנות שב"ס ולכן אני בקיא בעובדות, ככלל המוצרים לא כולם בהכשר בד"ץ ,המוצרים כולם כשרים ובאישור הרבנות הראשית לישראל ישנם גם מוצרים בכשרות בד"ץ שפשוט היה כלכלי יותר להבי אותם, בדוגמא שנתת של גבינה למשל כל הגבינות הרגילות המיוצרות בארץ של שטראוס,תנובה וטרה הינן בכשרות בדץ זה או אחר גבינות של מחלבות בוטיק (שסביר להניח יקרות יותר) להן אין כשרות מהדרין, בשאר הדברים ממש אין הקפדה על מהדרין ולו מהסיבה הפשוטה שהמקפידים על כשרות מהדרין מקבלים מנות אישיות.
    בהזדמנות זו אומר שאני נהנה מאוד לעקוב אחר הבלוג שלך ותהליך ההתאזרחות שלך לדעתי שילמת את חובך לחברה ואין שום סיבה שלא תנסי לגשש את דרכך
    בהצלחה רבה!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s