קצת על פרשת בניהו

כי זה כרגע מה שהיא. זו לא פרשת הרפז, זה לא המסמך שכן או לא זייפו, זה לא החתרנות הבלתי נלאית (תחת ברק? באמת? גולנצ'יק שאני לא אגיד מה דעתי עליו אל מול המפקד המעוטר ביותר בצה"ל? לומר שזה לא כוחות יהיה מחמאה), זה תת אלוף שהיה יד ימינו של הרמטכ"ל ושלוש שנים אחרי שחרורו יש לו בבית מחשב צה"לי ועליו אלוהים יודע מה. ולמה אלוהים? כי לכם אף אחד לא יספר. כי בעוד שבמקרה שלי היה לכולם חשוב לספר כמה כמות המסמכים וחומרתם מעידות על הפשע הבטחון-מידעי החמור בתולדות צה"ל, במקרה של השמנמן אף אחד לא יטרח לברר. כי זה כנראה לא חשוב כשמדובר באחד משלנו (אגב, איזה שלנו? חשבתי שחונטת גולני זה הכי פאסה. אחריי לצנחנים).

ראיתי שבניהו בכלל לא מואשם או חשוד כרגע באחזקת מסמכים מסווגים (למה, בעצם?) וגם בשאר הסעיפים כמובן שכל עוד הוא לא הורשע בבית המשפט עומדת לזכותו חזקת החפות, גם אם מהחומרים שברשותו "עולה יסוד סביר להניח שהחומרים עלולים לפגוע בשלומו של הציבור" (לא המצאתי את זה). Having said all that, הנה עוד משהו שלא יספרו לכם: למה אף אחד חוץ מאביב הורוביץ לא מתייחס לקשר הדפוק שבין חשיפת הפרשה שלי ובין מסע הנקמנות האישי (לכאורה, לכאורה) של מי שיכול בחצי מסרון להזניק את כל מחב"ם אחרי עיתונאי ומקורו באופן חסר תקדים? למה אף אחד לא שואל מה היה לאבי בניהו על המחשב הצה"לי שנמצא בביתו? למה אף אחד לא שואל מה החומר הסודי שבועז הרפז גנב מהצבא כחלק מנקמה במפקדים שלו, דלף מהמחשב שלו בגלל וירוס ששלח אותו ללא ידיעתו, וסיכן חיי אדם בצורה ברורה ומיידית? למה עורך הדין של בניהו יכול להגיד ש "זה שכתוב על המסמכים 'סודי' זה סיווג פורמלי בלבד" (הציטוט אינו מדויק, אשמח לתקנו) ואותי זרקו מכל המדרגות עם הטיעון הזה, אף שחד משמעית הוא היה נכון גם במסמכים שלי? למה אני ישבתי שנתיים, חודשיים ויומיים על משהו שבניהו כנראה ייצא ממנו עם מכה קלה בהלוואה וחסכון?

(אני לא מתכחשת למעשה שלי, אני עדיין מתחרטת עליו ולא מתייחסת כרגע לאם כן או לא העונש שלי היה חמור. ריציתי את זמני לשביעות רצון המערכת. אני רק מבקשת אכיפה שוויונית)

יש פה הזדמנות למערכת האכיפה ולמערכת הביטחון להראות שהן באמת מחפשות לשמור על ביטחון המדינה ואזרחיה. שהן באמת מחפשות להרתיע עברייני ביטחון מידע. שהן הוגנות ובוחנות מקרים לפי חומרתם ולא לפי מבצעם. שהיא לא חכמה רק על רב"טיות והיא תעניש במלוא חומרת הדין גם תא"ל במיל', אפילו שהוא לוחש באזני כל מיני מושכים בכל מיני חוטים.

(אני מתנצלת מכאן בפני מי שסירבתי להתראיין לו אתמול. הייתי צריכה להגיב מהראש ולא מהבטן וזה לא היה נכון מבחינתי לעשות את זה אתמול. סליחה. אני חייבת לך)

Advertisements

34 מחשבות על “קצת על פרשת בניהו

  1. "ביום ראשון (30.10), כמה שעות אחרי מתן פסק הדין במשפטה של ענת קם, נשאל תת-אלוף במיל. אבי בניהו בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', האם בעברו האזרחי ככתב צבאי ב"על המשמר" החזיק מסמכים צבאיים שהודלפו לו. אבי בניהו ביקש באדיבות רבה מירון דקל וכרמלה מנשה רשות – לא לענות על השאלה. התחמקות זו לא מנעה ממנו לירות בליסטראות של פטריוטיזם לכתובתה של ענת קם, הגם שהיא הביעה צער על המעשה שעשתה."

    יש מבין?

  2. אני מסכים שהשאלה עד כמה מסוכנת ההחזקה של מסמכים סודיים בסודות צבאיים ומסווגים היא שאלה רלבנטית בפרשת בניהו באותה מידה [לא פחות ולא יותר] משהייתה רלבנטית במקרה שלך.

    השאלה היא רלבנטית באותה מידה. התשובה לשאלה היא לא בהכרח אותה התשובה . אולי כן ואולי לא. ייתכן שהחזקת המסמכים ע"י בניהו, מסוכנים באותה מידה כמו ההחזקה במקרה שלך, ייתכן שאצל בניהו ההחזקה מסוכנת יותר ואצלך פחות. ייתכן שאצלו ההחזקה מסוכנת פחות ואצלך יותר. אני לא יודע. הדבר תלוי בתוכן המסמכים ומה מידת הסיכון אם יפלו לידיים עוינות ומה הסיכוי [בעצם הסיכון] או ההסתברות שהם יפלו לידיים עוינות במקרה שלך לעומת המקרה שלו.

    כלומר השוואת תוחלת הנזק [harm expectation]. תוחלת הנזק היא שקלול של עוצמת הנזק בסיכוי, הסיכון וההסתברות לעצם התרחשות הנזק.

    אז התשובה היא לא בהכרח אותה תשובה אבל השאלה רלבנטית באותה מידה.

    אולי יש הבדל נוסף. אולי אני לא בקי מספיק בפרטים אבל ייתכן שיש הבדל ביסוד הנפשי של העבירה [מנס ריאה mens rea]. יתכן שבניהו החזיק את המסמך ברשלנות כלומר הוא לא בכוונה לקח מסמך מרשות הצבא אלא ייתכן שהוא שכח שהוא קיים במחשב. ייתכן ויש הבדל במודעות או במחשבה הפלילית. עבירות רשלנות הן פחות חמורות מעבירות מחשבה פלילית.

    לגבי התגובה המשפטית העונשית, אני לא יודע לומר מה יהיה בסוף מה יהיה העונש מה יהיה גזר הדין. במקרה שלך אנחנו אחרי גזר הדין ובמקרה שלו אנו בתחילת הפרוצדורה המשפטית הפלילית, עדיין לא הוגש אפילו כתב אישום אנחנו רק בשלב של "מעצר ימים" החקירה המשטרתית עדיין לא הסתיימה כך שעוד חזון למועד.

    בינתיים בניהו היה לילה במעצר. לא מעצר בית אלא ממש מעצר. אולי אני לא זוכר אבל האם את היית במעצר ממש בלילה להבדיל ממעצר בית?

    אחרי לילה במעצר הוא שוחרר למעצר בית בשלב ראשון 10 ימים ונראה מה יהיה בהמשך.

    אני מסכים שמבחינת הדין הרצוי [להבדיל מהדין המצוי] הסיווג הפורמאלי של מסמך למשל "סודי ביותר" לא צריך להיות ראיה מכרעת או ראיה חותכת למסוכנות. אם יש פער בין הסיווג הפורמאלי לבין המסוכנות האמיתית כפי שעולה מהתוכן המהותי במסמך, מהמידע האינפורמציה והערכת הסיכון האמיתי שבה, אז מה שצריך לקבוע הוא הסיכון הממשי ולא הסיווג הפורמאלי. לא תקין המצב שמסמך מסווג סודי ביותר, למרות שהסיכון מהדלפתו אינו מצדיק סיווג כזה.

    אני מסכים שהמידע של אביב הורוביץ הוא חשוב ורלבנטי ומעורר מחשבה.

    לגבי חומרת הענישה:

    אני בדעה שבמקרה שלך עונש מאסר בפועל היה חמור מדי. בכלל לא היה מוצדק לגזור מאסר בפועל אלא עונש שהוא לא מאסר בפועל. זו טענה מוסרית ולא משפטית כלומר שמוסרית עונש מאסר היה מופרז לחומרא והחמירו איתך מדי. [טענה משפטית היא טענה שונה, מפני שהיא מתייחסת לא רק לשיקולים מוסריים אלא לתקדימים ולמדיניות הענישה של בית המשפט העליון]

    השאלה אם במקרה של בניהו מוצדק עונש מאסר בכלל או עונש מאסר באורך זהה לשלך בפרט, תלויה בשאלה מהן העבירות שעבר, מהי התמונה העובדתית, האמפירית מהן הנסיבות. וכן מכלול שיקולי הענישה לרבות ענישה אינדיבידואלית המתייחסת למבצע העבירה עצמה נסיבות אישיות.

    אם מערכת המשפט מפלה בין נאשמים מורשעים, כאשר העבירות דומות, הנסיבות דומות והשיקולים האינדיבידואליים דומים אז עם א' היא מקלה ועם ב' היא מחמירה זה לא מוסרי. זו אפליה. זו פגיעה בזכות לשוויון. באכיפה שוויונית.

    אבל יש שתי דרכים לתקן את האפליה. להשוות ביניהם לפי רמת הענישה הקלה או להשוות לפי רמת הענישה החמורה.
    אם אני חושב שהשוואה לפי מדרג הענישה הגבוה הוא לא מוסרי ועדיף שההשוואה תהיה לפי מדרג הענישה הנמוך, אז לא רק אפליה היא לא מוסרית גם שוויון לפי רמת הענישה החמורה הוא גם עוול מוסרי.
    אם טעו במקרה שלך והחמירו איתך מדי לא הייתי רוצה שמעכשיו יחמירו ויטעו עם כולם. זה נקרא "תיקון עוול בעוול". המטרה היא שענישה תהיה הולמת ולא מופרזת לחומרא עם כולם העיקר שיהיה שוויון.

    כשמדברים על הזכות לשוויון יש קושי כאשר טוענים ל "השוואה כלפי מטה" [levelling down] השוואה כלפי מטה היא טענה שעדיף שלכולם יהיה רע [או כולם יסבלו עוול] העיקר שיהיה שוויון.

    אם אחשוב שלבניהו הולם עונש מאסר בניגוד אלייך אז הדבר ינבע מכך שהעבירות והנסיבות אצל בניהו חמורות יותר מהעבירות והנסיבות שלך. הדבר לא ינבע מכך שבגלל ששגו במקרה שלך צריך שוויון ולכן לשגות עם בניהו.

    כאן אני חוזר לסוקראטס שהיה בדעה שמוטב לסבול עוול מאשר לעשות עוול [קריטון, כתבי אפלטון, תרגום ליבס, עמ' 247-248] כאשר סוקרטס היה אסיר והמתין לגזר דין מוות שלא היה מוצדק בעיני סוקראטס אבל האפשרות לברוח מבית הכלא ולהימלט מהדין הייתה בעיני סוקראטס עוול בפני עצמו והוא העדיף לסבול עוול מאשר לעשות עוול

    אני לא מביא את הדבר על מנת להצדיק את סוקראטס במקרה שלו ,אלא רק להמחשת העיקרון שמוטב לסבול עוול מאשר לעשות עוול.

      • חלוקת תפקידים:

        ירמיהו כותב 725 מילים מבלי למצות את פוטנציאל פס הייצור המילולי של מילים מילים שבודה ממוחו הקודח

        ישעיהו סופר אותן ונוזף על מאמץ חסר

        ויחזקאל? הוא בומבה של נביא

        למטה נמצא חגי

        אפשר לייסד את נביאים בע"מ.

        מצפה לדוח ספירת המילים הבא

  3. אבי בנייהו (מתוך ויקיפדייה):בשירותו הצבאי שימש כמש"ק מודיעין בחיל האוויר. ב-1999 מונה לפרשן צבאי בתחנת הרדיו גלי צה"ל. בשנת 2001 מונה למפקד גלי צה"ל וקיבל דרגת אלוף משנה. ביוני 2007 נבחר על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי לשמש דובר צה"ל . – אז לדעתי, לצןרך התפקיד אשכנזי העניק לו דרגת תת אלוף..נראה לי כי בנייהו אינו קצין שעבר מסלול פיקוד וקצונה אלא הדביקו לו דרגות מעצם התפקיד ששכרו אותו לבצע. .
    עוורת שאלה חשובה על עובדה שאינה מפתיעה, כי כל מערכות המדינה סובלות מאיפה ואיפה. כל הרבדים. חקירת האיש בתחילתה ואין מושג מה טומנת בתוכה.
    העניין ראוי למעקב ובאם יחפפו את העניין יש מקום לעמותות כמו אומץ לעתור לבג"צ.

    • ואני אהבתי את אהבתך

      קבל בונבונים וירטואלים. זה בשבילך במקום פרחים וירטואלים. הבונבונים הם מתוקים וירטואלית. כל הפרחים בסוף נובלים וירטואלית.

  4. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » חבילה הגיעה‏

  5. היי ענת,זו בדיוק הסיבה שלא התעלפתי מהאשמות נגדך ,המאשימים עצמם חוטאים בכך כשמתחשק להם מתוך ידיעה שלא יקרה להם דבר,לא "בטחון המדינה " טורד את שנתם כשהם מאשימים מישהו באשמה כזו אלא אינטרסים אחרים לחלוטין בדרך כלל עלובים ובזויים. בניהו לא יועמד על כך לדין כי הוא יודע יותר מדי ,בכל אופן השיטה כאן הפוכה ,על פי האיש מחליטים איזה עונש רוצים לתת לו או לא ומכך גוזרים את סוג האשמה שישרת את המטרה.

  6. בהצלחה. אני מקווה שתמצאי גוף שישלם לך על המחשבות שלך. יש אפשרות לעתור לבגץ במידה והוא לא יואשם בהחזקת המסמכים?

    • יש אפשרות לעתור לבג"ץ אבל השאלה היותר חשובה היא האפשרות לזכות בעתירה.

      עבירה רלבנטית כאן היא "ריגול חמור" לפי סעיף 113 (ג) רישא לחוק העונשין.

      "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך דינו מאסר שבע שנים"
      אגב, ענת הואשמה גם בסעיף הזה אבל גם בסעיף "ידיעה סודית" לפי סעיף 113א לחוק העונשין שם העונש המקסימאלי הוא 15 שנים.

      אלא שעבירת "ידיעה סודית" כוללת "מסירה" ואילו במקרה של בניהו למיטב ידיעתי לא מדובר על מסירה אלא השגה והחזקה ולכן הסעיף הרלבנטי הוא "ריגול חמור" ולא "ידיעה סודית"

      זה אולי נשמע אבסורדי אבל במקרה שלו ריגול חמור היא עבירה פחות חמורה מידיעה סודית. לפחות אם הקריטריון הוא העונש המרבי, אז בריגול חמור 7 שנות מאסר ובידיעה סודית 15 שנים. עונש הגג על ידיעה סודית במקרה הזה הוא יותר מכפול מאשר ריגול חמור.

      בנוסף לכך על מנת להרשיע בריגול חמור התביעה צריכה להוכיח שהידיעה הסודית הוחזקה ביודעין. כלומר שהוא ידע שהוא מחזיק ידיעה סודית.

      אם הוא התרשל ולא ידע שנשארה בהחזקתו ידיעה סודית אז הוא לא ביצע עבירה, לפחות לא לפי הסעיף הזה.

      אם יוחלט לא להגיש כתב אישום על כך אבל נחשוב שהוא לכאורה ביצע את העבירה, אז בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק [בג"צ] מתערב בהחלטת פרקליטות המדינה או התביעה הכללית לא בכל מקרה שבג"צ סבור שהפרקליטות טעתה. יש מתחם סבירות שבו הפרקליטות רשאית להפעיל שיקול דעת ורק אם שיקול דעתה חורג ממתחם הסבירות [כלומר החלטה בלתי סבירה] רק אז בג"צ יתערב.

      כלומר לא מספיק שהתביעה שוגה בהחלטתה לא להעמיד לדין ולא להגיש כתב אישום. על מנת לפסול את ההחלטה צריך שההחלטה תהיה בלתי סבירה ולא רק מוטעית. [לא כל מי שטועה הוא בלתי סביר היות ויש גם טעויות סבירות]

      לתביעה יש מרחב של אוטונומיה לשיקול דעת שבג"ץ לא מתערב בו. אם בג"ץ ישתכנע שנימוקי התביעה לא להעמיד לדין הם נימוקים סבירים אז הוא לא יתערב.

      כאן התייחסתי לבניהו. הרפז זה סיפור אחר.

  7. היי. ככה קודם כל כתיבתך פשוט מעוררת בי רצון לקרוא עוד ועוד… וזאת מחמאה כן . לגבי המעשים שלך אני רוצה לומר לך שלדעתי נוצלת על ידי העיתונות בצורה מחפירה ונענשת מסיבות שהן יותר פוליטיות מאשר סבירות בעולם המשפט. כמי שעמד בפני הליכים משפטיים וחיפש צדק הבנתי כי צדק עולה הרבה כסף ומגיע טיפין טיפין .. ו כאשר כוחות גדולים ממך פועלים נגדך כדי שהחרא לא יעוף עליהם אז הסיכוי לצאת מזה נקי הוא קלוש.. לאחר אישמים כבדים נשארתי לבסוף עם מחסור בכיס אבל עם הרשעה של הפרת אמונים בלבד. כך גם יהא עם הקצינים הללו .. כולכם תראו שהפרשה תגמר בקול ענות חלושה .. וכן ענתי יש אפליות הרבט תמיד אשם המשיכי לכתוב אני מעריץ

    • אני חושב שגם לא צריך להגזים.

      לא כל דעה בכלל ולא כל דעה שחושבים שהיא לא נכונה היא "פוליטית" [בקונוטציה השלילית של המילה]. יש בני אדם שפשוט טועים ומגזימים גם בלי שהם "פוליטיים". יש שחושבים את מחשבותיהם, דעותיהם, עמדותיהם, טענותיהם, טיעוניהם בכנות ובאותנטיות ובתום לב ואם אנחנו חושבים שהם שוגים אז השגיאה שלהם היא לא בגלל הפוליטיזציה שלהם אלא הם טועים בתום לב.

      לא כל דבר הוא קונספירציה או זדון מבחינת הרצון לקדם אינטרסים. אני לא שולל שיש גם פוליטיזציה ויש גם אינטרנסנטיות ויש גם פוליטיות, אבל לא הכל הוא כזה.

      אני חושב שצודק שתהיה עבירה פלילית על מעשה שבו מוציאים מסמכים מסוגגים וסודיים מהצבא – צה"ל. לדעתי יש אינטרס ציבורי חשוב שסודות צבאיים אמיתיים יישמרו ותהיה אבטחת מידע של סודות צבאיים ומידע מסווג.

      מכך שמישהוא ביצע עבירה פלילית ומוצדק שייענש עדיין העונש יכול להיות מוגזם [במקרה של ענת לדעתי לא היה מוצדק בכלל מאסר בפועל] וגם התגובה הציבורית הייתה בחלקה מוגזמת ומופרזת. התגובה המשפטית והציבורית לעבירות ופשעים צריכה להיות פרופורציונאלית, מיידית. לדעתי במקרה של ענת היא חרגה מפרופורציה ומידתיות.

      אבל לא כל מי שחורג נובע שהוא מקדם אינטרסים פוליטיים. אולי חלק כן אבל לא בהכרח ולא תמיד ולא כולם. יש כאלה שהם בכנות ובאמת חושבים שהעונש היה הולם ואולי אפילו מופרז לקולא, לא בגלל שהם פוליטיים אלא בגלל שהם טועים. לא חסרים בני אדם שחושבים שענישה צריכה להיות חמורה או חמורה יותר מאשר היא היום בפועל. לא כי הם פוליטיים אלא כי זו ההשקפה שלהם על ענישה פלילית.

      אני לא שולל שלפעמים נותנים לשיקולי ביטחון משקל יתר. שיקולי ביטחון הם שיקולים חשובים אבל לפעמים נותנים להם משקל יתר. אבל משקל יתר של שיקולי ביטחון הוא רק חלק מהסיפור אבל הוא לא כל הסיפור. יש בני אדם שמצדדים באלימות, כוחנות, יד קשה או יד ברזל, הם חסרי סובלנות [חסרי טולראנטיות] התרבות הדמוקרטית שלהם חסרה, הליבראליזם שלהם לוקה. הם כאלה כי הם פשוט שמרניים ומאמינים שכוח ואלימות פותרים בעיות או משיגים צדק, באופן מוגזם. הם חושבים שהענישה בישראל רכה מדי לא רק אצל ענת אלא באופן כללי גם לגבי פריצה לדירה ועבירות שהן לא עבירות ביטחון.

      הדברים הם יותר מורכבים מאשר רק פוליטיקה וביטחון. גם זה קיים אבל "גם" ולא ,רק". לבני אדם יש גם אידיאולוגיה, השקפה ערכית, מוסרית, אתית [תורת המידות] ונורמטיבית. למשל השופטות והשופטים בבתי המשפט שמחמירים מדי לדעתי הבעיה שלהם היא לא שהם "פוליטים" אלא ההשקפה הערכית-נורמטיבית היא כוחנית מדי נואלימה מדי. הם מחמירים מדי לא רק עם ענת בעבירת ביטחון אלא גם עם בוזגלו ומסעודה משדרות, לגבי עבירות לא ביטחוניות. יש להם השקפה כללית של החמרה בענישה פלילית, גם בלי שהם יהיו מוטים פוליטית.

  8. ירמיהו, אתה חייב ללמוד לתמצת את התגובות שלך, אני בספק אם מישהו קורא משהו מזה
    כמות המלל שאתה שופך אינה מתאימה לפלטפורמה. מוטב ותפתח בלוג משלך ותקשר לשם
    מי שירצה, ימשיך לקרוא אצלך וכך מילותיך יקבלו את הכבוד המגיע להן כי כרגע הן ספאם שמדלגים עליו

    • תודה לך על הביקורת

      אני בדעה שצריך להודות גם על ביקורות ולא רק על מחמאות. אני בהחלט רואה את הביקורת שלך כביקורת בהונה.

      אני אדם עם חסרונות. בין שאר חסרונותי היא הנטייה לארכנות במקום שבו עדיף לקצר יותר.

      אני אשתדל לקצר בתגובותי וכאשר ארצה לכתוב באריכות אפנה לבלוג שלי [עד כה עשיתי זאת פעמיים]

      עם זאת, כמו שאמר אינשטיין הכל יחסי…

      בני אדם שונים זה מזה בין השאר גם בקיצור או אורך כתיבתם. גם לאחר קיצור יש עדיין הבדלים בין מגיבות יחסית באריכות ומגיבות יחסית בקיצור.

      גם לאחר קיצור ייתכן שיהיו כאלה [אולי אתה] שיאהבו אפילו עוד יותר קיצור.

      יש מרחב שבו לגיטימי שמגיבים יביאו לידי ביטוי את סגנונם האישי גם כאשר למישהוא נראה שעדיף היה עוד יותר לקצר.

      אני משוכנע שקוראים את התגובות שלי. אולי לא את כולן אולי פחות את הארוכות שבהן, אבל חלק מתגובותי לא מאוד ארוכות ואותן אני משוכנע שקוראות וקוראים.

      גם לגבי התגובות הארוכות ייתכן ואני מאבד קוראות וקוראים אבל אני בספק אם מספר הקוראות הוא אפס. מניסיון, גם במקומות אחרים ברשת האינטרנט אני כותב ארוך ויש קבוצה של קוראות שאומרות לי שהן מקפידות לקרוא כל מילה מכל פרסום שלי. אני מקבל תגובות ופידבקים.

      נכון שיש טיפוסים שמדלגים על תגובות ארוכות אבל יש כל כך הרבה סוגי טיפוסים כך שיש גם הקוראים את האריכות.

      אבל כאמור, לקחתי לתשומת לבי את הביקורת [גם ענת העירה לי על כך]

  9. אני מסכים בגדול עם הדברים שאמרת אבל יש לי הערת התנסחות קטנה. השימוש במילה "שמנמן" מוריד מענייניות הטיעונים שלך ואפילו קצת מעצבן. זה כמו שילדים קטנים רבים על משהו ומכנים אחד את השני בשמות תואר שלא קשורים לויכוח כמו "מכוער" או "שמן".

    • זה הכיף בבלוג. אני לא חייבת להיות אקדמית. חוץ מזה, "שמנמן" היא מילה לתיאור עובדתי של מישהו (ובמקרה הזה, אם יורשה לי, אף עושה עמו חסד). כפי שאין להיעלב מהמילה ג'ינג'י, כך אין להיעלב משמנמן.

  10. שני תיקונים. ראשית, אברהם בניהו אינו "שמנמן" אלא שמן מפוטם ומגעיל. שנית, הוא אינו "תת-אלוף" אלא בקושי רב"ט. דרגת התא"ל ניתנה לו לצורך תפקידו כשופר הנרצע של הרמטכ"ל. עם כול הבוז שיש לי לגנרלים, הם אינם ראויים לעלבון כה צורב על-ידי הגדרת המאכער הארוגנטי בניהו כגנרל.

  11. אלון, לדעתי אתה עובר את הגבול הראוי מביקורת עניינית על אדם לדה לגיטימציה, דיסקרדיטציה שעושה שימוש בנתונים זרים, לא עניינים

    אם למישהו יש לו ביקורת או מאשים אדם אחר במשהו ובלי קשר גם מכנה אותו "שמן":. נניח שאפילו הוא באמת שמן. אין קשר בין הביקורת שיש לאותו אדם לבין היותו שמן. המטרה כאן היא דה לגיטימציה.

    הדבר לא שונה מאשר לבקר ולהאשים אסירה בכלא על העבירה שביצעה וגם להוסיף תיאורים על כיעורה מבחינה אסתטית. זה כבר חורג לדמוניזציה שראויה לגנאי.

    תומס נייגל כתב שטיפול עוין באדם אחר צריך עדיין להתקיים כאשר האדם שמטפלים בו טיפול עוין עדיין מחשיבים אותו כתכלית לעצמה. לטפל במישהו טיפול עוין מתוך הכרה בו כתכלית לעצמה, פירושו שמתמקדים רק בדבר הרע שהוא עשה ולא בדברים שליליים אחרים שהם לא רלבנטיים.

    למשל, נניח שמישהו נמצא במריבה עם נהג מונית. הלקוח טוען שנהג המונית דורש תשלום מוגזם עבור הנסיעה. הקליינט לא [או לא רק] טוען לגופו של עניין שהתשלום מוגזם אלא גם מלגלג על המבטא של נהג המונית, מנקב את צמיגי מכוניתו, מלגלג על הגזע שלו או על ההשקפה הפוליטית שלו.

    כאן הצרכן מנתק את הקשר בין הבעיה שנהג המונית יצר לו לבין האמצעים בהם הצרכן נוקט. גם כשיש לו טענות נגד נהג המונית הוא לא מתמקד בטענות רלבנטיות אלא עושה דה לגיטימציה בדברים שלא קשורים לבעיה הספציפית.

    נייגל כתב על כך ב Thomas Nagel, war and massacre, in C. Beitz, M. Cohen, T. Scanlon, J. Simmons (ed) International Ethics (Princton: Princton University Press) p 65

    יש לך ביקורת נוקבת כלפי אבי בניהו. כתוב אותה והתמקד בטענות והטיעונים העניינים. להוסיף "על הדרך" דה לגיטימציה אסתטית זו פגיעה בכבוד האדם וגם אקט ילדותי.

    מעבר לכך קבוצת השמנים [ובעיקר השמנות אבל גם שמנים] בעלי עודף משקל היא קבוצה הסובלת מאפליה, ומיחס סטיגמטי ובניגוד לקבוצות מופלות וסטיגמטיות אחרות, קבוצה זאת סובלת מהיעדר הכרה משפטית באפליה [לפחות בישראל] והתבטאות זאת כלפי בניהו יש בה משום פוטנציאל פגיעה באוכלוסיית בעלי הגוף השמן בכלל.

    אבי בניהו תת אלוף. נכון שהוא לא עבר קורס קצינים ואת כל המסלול הצבאי דרך סולם הדרגות עד לתא"ל, אבל אין חובה לעבור את המסלול הזה על מנת לקבל דרגה צבאית זאת. הדבר לא נעשה במיוחד עבור בניהו, אלא זו פרוצדורה מקובלת לגבי תפקיד דובר צה"ל, ונעשתה עם דוברי צה"ל קודמים כמו אפריים לפיד ונחמן שי. אם אינני טועה הדבר נקרא דרגת ייצוג ויש נהלים ונורמות משפטיות-צבאיות לגבי הענקת דרגות אלה.

    • לו היה לי שקל על כל טוקבק שלילי שמתייחס למראי החיצוני (מה, באמת כל כך גרוע?) הייתי יכולה לנתח שלוש פעמים את האף, פעמים את החזה ומנוי לשאיבת שומן לכל החיים. עכשיו תורי להחזיר.

      • באמת התייחסו גם למראה החיצוני שלך התייחסות שלילית? לאנשים יש טעמים מוזרים. אני לא מוציא מכלל אפשרות שזו רטוריקה של דה לגיטימציה ולא חוות דעת אסתטית אותנטית.

        אני בדרך כלל לא קורא טוקבקים בשל חוסר אתגור אינטלקטואלי וכנראה שעניין סוציולוגי ואנתרופולוגי אין לי מספיק. בדרך כלל כשאני קורא טוקבקים זו כתבה על מישהוא שנפטר.

        לאחרונה ראובן פדהצור, ובהזדמנות זאת אציין שעצוב לי עליו ועצוב על האירוע בו מצא את מותו. בביוגרפיה שלו יש המלצה של משטרת ישראל להעמידו לדין על ריגול חמור בשל כתבה על חוסר יעילות טילי הפטריוט במלחמת המפרץ. הוא אמר בזמנו שכתבים צבאיים לרבות הוא עצמו מחזיקים מסמכים סודיים ומסווגים שמי שמסר אותם לידיו פעל לא בדיוק ברשות ובסמכות. הוא גם קרא מעל דפי עיתונו להעמיד אותו לדין. יהי זכרו ברוך.

    • ירמיהו: נדרשו לך לא פחות מ-382 מלים גדושות ציטוטים ומראי מקום כדי לטעון (1) שבנקיטת הכינוי "שמן" אני עושה דה לגיטמימציה למר בניהו, ו(2) שהוא בכל זאת תא"ל. ובכן, בניהו שמן. זו עובדה. הוא מפוטם, וגם זו עובדה. והוא מגעיל. ואגב, הוא גם קרח פתטי המנסה להסתיר את קרחתו בשיטת הלוואה וחיסכון (ע"ע אולמרט עד אמצע 2006). דה-לגיטמציה? את זאת עשה בניהו לעצמו. לעניין הדרגה: הייתה לשמן, המפוטם, המגעיל והקרח בניהו דרגת ייצוג תא"ל. כאשר נפטר ממנו צבא הכיבוש, נמוגה הדרגה. והעיקר: האם אתה מאושפז, ירמיהו? או אסיר בכלא? רתוק לכיסא גלגלים והפיליפינית בחופשה? אחרת איני יכול להבין מדוע אתה מכלה שעות כה רבות בחיבור טוקבקים אינסופיים, יומרניים — שלא לא לומר פלצניים — ונוקדניים. אביב עכשיו — צא אל השדות, אל החורשות ואל היערות. קרא ספרים. בלה בחיקן של נערות (בלי לקרוא באוזניהן את טוקבקיך הליריים). בקיצור, Get a life!
      נ"ב
      אני יודע שתשיב לי במגילת טיעונים בנויים לתלפיות. לשווא תטרח — לא אקרא אותה. חגים וזמנים לששון.

      • אני מאושפז או אסיר בכלא או מרותק לכסא גלגלים והגבר הפיליפיני בחופשה או שאני אוהב לכלות את זמני בטוקבקים פלצניים ונוקדניים ושונא לצאת אל האביב, השדות והיערות ולחיקן של נערות

        לגופו של עניין אין מי מה להוסיף כי היועץ שלי לחיים טובים הלז, שסופר מילים בשעות הפנאי, לא השיב דבר לגופו של עניין, אלא חזר על סגנונו הנואל בניסוח אחר. לכן, ביקורתי כלפיו מתגובתי הקודמת חלה גם על תגובה זאת. רק הפעם הוא הוסיף תוספת של דברי הבל לגבי עצמי ואיך עלי לבלות את חיי ולהראות לי את האור לחיים טובים ומאושרים.

  12. פינגבק: החשוד אבי בניהו מטיף מוסר לציבור | מנחם רבוי - הבלוג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s