זהירות, טקסט פוליטי (עם תוספות)

הדברים האלה עומדים לי בגרון מאז עצרת השמאל החמודה בככר החתולות בירושלים לפני עשרה ימים והם מקבלים משנה תוקף היום, אחרי שגיליתי שהלילה הוא הלילה שבו נהיה מסוכן להפגין בתל אביב. יש לי לא מעט חילוקי דעות עם חגי מטר, אבל דבר אחד חשוב אני חייבת להגיד לזכותו, וזה משהו שאני יכולה להגיד על מעט מאוד מחבריי השמאלנים – הוא מוכן לשלם מחיר אמיתי בשביל המטרות שהוא מאמין בהן.

נורא רציתי שיהיו מכות בהפגנה שהייתי בה בחתולות. נורא רציתי לכתוב אחר כך, בגאווה, "ענת קם, דור שלישי לחוטפי מכות בהפגנות" (אמא שלי בהפגנות של שלום עכשיו באייטיז, כולל ההפגנה ההיא; וסבא שלי בהפגנות נגד הספר הלבן, אי אז ב-39', כשהסבים של יואב אליאסי אוננו בחצר המלך או משהו). אבל כמו כל הפגנות השמאל שראיתי בשנים האחרונות, הכל היה מנומס ושקט עד גועל, השוטרים דווקא הרימו לנו להנחתה בזה שלא סגרו את רחוב סולומון למכוניות למשך רוב ההפגנה, ויכולנו לחסום אותו בנוכחותנו – אבל לא, השמאל המנומס עומד יפה על המדרכה, רק לא להפריע (ואפילו לא היה בין שתיים לארבע!). וגם מעט הערסים שהסתובבו באזור לא באמת היוו איום (או אתגר, אם אתם מעדיפים).

יום קודם התקיימה הפגנת של הימין בכניסה לירושלים, הפגנת פריקת תסכול מובן ומוצדק על רצח שלושת הנערים. איני יודעת מה היו האישורים שניתנו להפגנה זו, קשה לי להאמין שהמשטרה מיוזמתה סגרה את הכניסה הראשית לירושלים בשביל 400 מפגינים. המסקנה המתבקשת היא שהמפגינים לא ראו בעיניים וירדו לכביש, כי הם רצו שיראו וישמעו אותם, גם במחיר של כמה שעות במגרש הרוסים או של פנס בעין. ואכן, ראו ושמעו אותם הרבה יותר מששמעו בערך את אותה כמו מפגינים שהייתה למחרת בחתולות.

הנה משהו שהימין למד ואנחנו מסרבים להכיר בו, כי זה לא נעים ולא מנומס ולא יפה נפש: אלימות משיגה מטרות. תשאלו את יגאל עמיר. אבל על אלימות משלמים, תשאלו את יגאל עמיר. עכשיו השמאל חייב לשאול את עצמו, האם הוא ימשיך להפקיר את הזירה לאלו שמוכנים לשלם מחיר בשביל המטרות שהם מאמינים בהן, או לצאת לרחובות גם אם הוא כבר אחרי מקלחת וגם אם צריך קצת לחטוף בדרך. רק ראו כמה סמלי הדבר שאת המכות חטפו יושבי נחמה וחצי, אולי ה-מקום של השמאל התל אביבי השבע שמחשב את דרכו לברלין.

צאו כבר לרחובות, קיבינימט.

תוספת. בעקבות הדיון שהתפתח אצל ולווט ועדיף להשאירו בעבר, מספר חידודים:
1. לא הורשעתי בבגידה. ולא זו בלבד, אלא ששירות בתי הסוהר חויב להחזיר לי הוצאות עבור עתירה שהגשתי בגין הרישום הלקוי במחשביו.
2. התאבלתי כמו כולם על רצח שלושת הנערים (אגב, זו גם הייתה כותרת ההפגנה שהייתי בה, "מתאבלים. לא נוקמים"). כל מוות מיותר הוא עצוב ומצער. יותר מזה, אני גם לא שותפה לביקורת הבעיקר-שמאלנית ממשפחת "למה הם בכלל נוסעים בטרמפים". אני מבינה שלצעירי השטחים נסיעות בטרמפים הן הנורמה שבנורמה, בדיוק כמו שהיו בשבילי כנערה שלומדת רחוק מהבית נסיעות באוטובוסים, גם בימים שהם נטו לעלות בסערה השמימה. אני לא יכולה לבקר בחור בן 15 שכל שהוא חפץ בו זה לקיים חיי שגרה, גם אם הוריו בחרו לחיות במקום, אממ, שנוי במחלוקת. עוד יותר מזה, אני מקווה בשבילם שהם מתו מוות מהיר וחסר כאבים, מה שלמרבה הצער אי אפשר להגיד על מוחמד אבו חדיר.
3. כצפוי, במקום להבין שהצל ואנשיו הם סכנה ברורה ומיידית לשלומנו כחברה בכלל ונאורה בפרט, הפכתם אותו לדאחקה. גם טיימאאוט וגם כל האנשים שהוא מצטט. וזה בדיוק מה שניסיתי להבהיר בפוסט: בזמן שאנחנו יושבים ומחליפים שנינויות בטוויטר הם צוברים כוח, והטקסט המרטין נימלרי שייכתב אחר כך לא יוכל לטעון שלא נשאר אף אחד שיפצה פה בשבילנו; הוא ייאלץ להודות שהאמת דפקה בדלת בכל אמצעי קיים, מפטיש יום עצמאות ועד קונגו, ואנחנו לא טרחנו לקום ולהפנים עם מה יש לנו עסק. והעסק הזה מחייב לקום מהכורסא וכן, גם לתת ולחטוף קצת מכות.

ע.

מודעות פרסומת

29 מחשבות על “זהירות, טקסט פוליטי (עם תוספות)

  1. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מטר הרקטות מתגבר‏

  2. אני מסכים שכאשר הימין גורם לכך שישמעו אותו ע"י חסימת כבישים והשמאל עומד בשקט בצד ולא שמים לב אליו, אז על מנת להגיע לתודעה הציבורית מוצדק להסיר את הכפפות לחסום כבישים ולהתעמת עם המשטרה.

    כאשר שכנוע מילולי לא עושה את העבודה והממשלה מבצעת מדיניות בלתי מוסרית רבתי, אז חסימת כבישים ועימות אלים עם השוטרים הוא צעד מוצדק. השלטון לא אוהב הפרות סדר ויש להניח שתגובה אפשרית של הפרות סדר לעיתים נלקחת בחשבון כאשר מקבלים החלטות. אין טעם שרק כאשר נשקלת הפסקת אש אז השאלה איך יגיב הציבור, תהיה שאלה שנלקחת בחשבון וכאשר נשקל המשך המבצע או הרחבתו והסלמתו, אז כאן השאלה איך יגיב הציבור לא תהיה שאלה.

  3. הי ענת, לא ברור איזה סוגים של אלימות הן סבבה לדעתך ואיזה לא, אבל הפוסט שלך מסריח מגזענות כלפי מזרחים. לידיעתך

    • אלימות ללא קרבנות. בתקופת המחאה החברתית הגדולה, חשבתי שלשבור כמה חלונות ראווה בככר המדינה יכניס לעניין נופך של מחאה אמיתית ולא של הקייטנה שהייתה שם. מהפכות משיגים בדם, ואם הבסטיליה שלנו היא החלון של ורסאצ'ה, נו הארם דאן.

      אין לי שום דבר נגד מזרחים באשר הם מזרחים. יש לי בעיה עם כל מי שתופס בעלבתיות על מקום שהמשפחה שלי, משני הצדדים, הקריבה הרבה כדי לבנות, ועוד מעז לתקוף אותי ושכמותי.

    • בול!

      בדיוק מה שחשבתי. יואב אליאסי הוא טיפוס נאלח. גזען, פאשיסט ואדיוט. אבל מה הקשר למה שעשו הסבים שלו איפה שלא יהיה?

      המשפחה שלך הקימה את הארץ ו"ההם" באו להפריע לך בעולם האשכנזי שלך? אני מתביישת להיות אשכנזיה כשאני קוראת את זה.

      אחת הסיבות שבני עדות המזרח הלכו כל כך ימינה היא הדעות הגזעניות האלה שפשוט לא נעלמות, לא משנה כמה דורות עוברים.

      "הם אוננו בחצר המלך…"

      ענת, את אחד האנשים הכי דוחים שיצא לי לקרוא. אני דור שביעי בארץ, אז בזמן שהמשפחה שלך אוננה בין פוגרום לפוגרום אנחנו כבר ישבנו כאן. טוב, אפשר להמשיך עם זה לנצח.

  4. היי ענת,

    מסכים לגבי הצורך הנואש ביד אמיצה שתעיז לשבור חלון.

    לגבי אשכנזים/מזרחים: בתור מי שעקב מאוד מקרוב אחרי פרשת ״המורה השמאלני״, אני יכול להגיד לך שהרגע שבו אורי משגב התחיל להשוות את הזכויות ההיסטוריות של המורה ורטה לאלה של התלמידה סבח היה מהרגעים היותר מבאסים.

    הייחוס שלך והדברים שהמשפחה שלך תרמה והקריבה למען המפעל הציוני יכולים להיות רלוונטיים רק אם את אומרת משהו כמו ״איך אני יכולה לחשוב על לפגוע במדינה, אני שכל משפחתי הקריבה את עצמה למען אותה מדינה…״ ברגע שזה הופך ל״מי זה בכלל יואב אליאסי שיקרא לי בוגדת, הוא שההורים שלו טוו שטיחים פרסיים בזמן שההורים שלי הקימו את קק״ל״, את הורסת לעצמך.

    חוץ מזה שזה דיבור מתנשא, אם לא גזעני ממש, זו גם טענה בלי תוקף לוגי. השאלה האם לעמוד בכיכר הבימה ולצעוק, חלש, שיהודים וערבים מסרבים להיות אויבים היא מעשה בגידה, לא קשורה במידת התרומה של המשפחות אליאסי וקם למעשה הציוני. אם כבר, להיפך: במידה וזו אכן היתה בגידה, היא רק הופכת ליותר חמורה על רקע הייחוס הסופר ציוני שלך…

  5. ענת, יכולת הבנת הנקרא אצלך לוקה בחסר. את באמת חושבת שטענתי שיש לי יותר זכויות דיבור פה במקום הזה ממך או שאת משחקת אותה אהבלה?

    לך, ליואב אליאסי, לזועבי, לי ולכל אדיוט יש כאן זכות שווה לומר מה שבא לנו מבלי שיבדקו לנו מתי החתמנו כניסה למועדון. ואת, אגב, לא הקמת כאן מדינה יותר מאליאסי. גם לא אני. את לא בעל-בית פה (בבלוג אולי כן, בארץ לא) וזכויות ההורים והסבים שתרמו למדינה לא עוברות אוטומטית הלאה כמו תארי אצולה. אז תרגיעי את הגזענות השמאלנית האשכנזית שלך שמתיימרת להבין את האחר כל עוד הוא עושה מה שאומרים לו ולא מנגן בין שתיים לארבע.

    זו הסיבה שאת לבד ברחובות! כי אף אחד חוץ ממך לא מרגיש שאת מייצגת אותו. איך את לא רואה את זה?

    • מעולם לא התיימרתי לייצג מישהו והאמיני לי שאני יודעת היטב שחלק ניכר מדעותיי לא נוחות לאנשים אחרים. העניין הוא שזה חלק ממה שאני מלינה עליו: שהשמאל עסוק בדברים הפחות חשובים, בין היתר במאבקים פנימיים על דברים טפלים (כן, ההתעליינות המייפלאוארית שלי היא דבר טפל בימים טרופים אלו). במקום שיהיה חמ"ל שמאל שיקפיץ 500 איש כקונטרה כל פעם שיש התארגנות כזו, במקום שיהיו לנו מובילי דעת קהל שמארגנים מפגינים כחיילים כמו שיש לימין, אנחנו עסוקים בלקפוץ לנחמה וחצי ולהזמין את מה שהצל שתה. זה דפוק.

      • לא יעזור לשמאל האשכנזי שום חמ"ל ושום מובילי דעת קהל, אף אחד לא יבוא כל עוד תמשיכו עם ההתנשאות והגזענות שלכם. אני בתור מזרחית שמאלנית יודעת שאני מטומטמת ופוגעת בעצמי אם אני משתפת פעולה עם אנשים כמוך. תחשבי על זה.

      • לא יהיה לכם אפעם חמל כי את וסוגך זה הכי שמאל לבלנבן גזעני ומתנשא, והכי פתטי בעולם בחוסר המודעות העצמית שלו. ממש כמו הרשימה העלאאק פוליטית הזו – שהדבר הפוליטי היחיד שהיא מסבירה זה את ה דנא הגזעני שלכם שלא מסוגל להתחבר לכלום והוא המקור לכישלון שלכם. היו שלום, אם לא שמתם לב אתם ושלושת הדורות שלכם עושים פייד-אאוט אנמי ואיטי לתוך הלבנטיניות השחורה והמיוזעת של המזרח התיכון… אוייש מופתעים? עצוב לכם? לא לזה התכוונו שלושת הדורות הפסאודו אירופאים שלכם? ובכן כמו שכותב חסן: או שתחיו עם זה, או שתחיו עם זה.

      • "ההתעליינות המייפלאוארית" שלך היא לא דבר טפל, היא חלק מהימים הטרופים האלו, בדיוק כמו – למשל – האלימות המינית של לאור ושות' שסבורים שגזענות ומיזוגניה נמוכים יותר בהיררכיה מעקרונות אנושיים וחברתיים אחרים

  6. הי ענת
    אני מסכים עם כל מה שאת אומרת על השמאל השקט והמנומס חבל שבמחי משפט אחד את מקלקלת ומקוממת נגדך גם אנשים שמסכימים עם דעותיך.

  7. דעתי לגבי השוואת התנהגות האימהות והסבים, שזו אינה גזענות מפני שההשוואה מבוססת על התנהגות בני אדם ולא על מוצא אתני. ההשוואה חלה גם אם נניח היה מדובר באדם אשכנזי שסבו אונן במקום כלשהו ולא השתתף בהפגנה נגד הספר הלבן וגם אם ענת הייתה ספרדית שסבה חטף מכות בהפגנה כלשהי ואילו הסב האשכנזי מהצד השני עסק באוננות. אין כאן טענה שהמהות האשכנזית היא עשייה קונסטרוקטיבית והמהות הספרדית היא אוננות.

    לית מאן דפליג, שההשוואה אינה רלבנטית לויכוח הענייני אני רואה אותה בתור עקיצה ליואב אליאסי. כמו הרבה עקיצות אחרות גם עקיצה זו אינה עניינית אבל אנושית. המחלוקת הזאת אינה אקדמית וסטרילית וכאן יש לציין שהיא הרבה פחות אקדמית וסטרילית מצידו של אליאסי.

    ההשוואה הזאת הזכירה לי את תשובתו של בנימין דיזראלי, ראש ממשלת בריטניה בתקופה הויקטוריאנית, לחבר הפרלמנט האירי דניאל או'קונל שזלזל בדיזראלי על רקע מוצאו היהודי של האחרון ודיזראלי השיב לו: בזמן שאבותיך היו פראיים באי נידח, אבותי היו כוהנים במקדש שלמה. ובמקרה אחר, בזמן שאבותיך גידלו חזירים אבותי כתבו את התנ"ך.
    אולם אין הנדון דומה לראיה, מפני שדיזראלי הותקף על מוצאו ולא ידוע לי שאליאסי תקף על רקע המוצא האשכנזי. אבל כאמור, זו עקיצה לא עניינית לביריון.

    עוד מספר דברים לגבי חסימות כבישים וניפוץ חלומות ראווה. זו הפרת חוק או סוג של סרבנות. הפרת חוק מהסוג של מרי אזרחי, הפרת חוק שתכליתה לשנות מדיניות. הפרת חוק זו עשויה להיות מוצדקת מוסרית, לדעתי כתלות בשיקולי עוצמת הערכים שהמדיניות פוגעת בהם והיעילות שבסירוב לציית לחוק לשנות את המדיניות כאשר אלה מאוזנים ומושווים עם עוצמת הנזק שבהפרת החוק בשקלול ההסתברות להתרחשות נזק זה. הנזק הוא הן הנזק הישיר שבהפרת החוק [הפרעה לחופש התנועה, פגיעה ברכוש בחנות] והן הנזק העקיף למוסד החוק כמכשיר יעיל להכוונת התנהגויות. [על שיקולים מוסריים לציות והפרה של חוק וגבולות חובות הציות לחוק, מומלץ,לכל המתעניין/נת ספרו של חיים גנז, ציות וסירוב: אנרכיזם פילוסופי וסרבנות פוליטית, בעיקר פרק ד', בעיקר עמ' 108-112]

    סוג המרי האזרחי שמדובר בו הוא מרי אזרחי למטרות שכנוע ולא מרי אזרחי למטרות כפייה מפני שהמטרה אינה למנוע חופש תנועת כלי רכב והמטרה אינה לפגוע בנכסים פרטיים אלא המטרה היא לשכנע את מקבלי ההחלטות לשנות מדיניות. במשולש סוגי הפרות החוק, מרי אזרחי למטרות שכנוע הוא הכי פחות מאיים על חובת הציות לחוק והוא מאיים פחות מסרבנות מצפונית כאשר סרבנות מצפונית מאיימת פחות ממרי אזרחי למטרות כפייה. זאת מפני שמרי אזרחי למרות שכנוע עדיין משאיר לקברניטים ולמנהיגים את ההכרעה הסופית בדבר, האם לשנות את המדיניות או לא. מרי אזרחי למטרות שכנוע הוא הפרת חוק שיחסית לסוגים האחרים, מכירה באופן החזק ביותר בסמכות החוק [גנז, שם, עמ' 120-125]. הכרה זו מתחזקת עוד יותר ככל שמפרי החוק מוכנים להיכנע לאמצעי אכיפת החוק ולעונשים.

    לגבי אלימות, כאן מדובר במרי אזרחי אלים, אולם זו אלימות כנגד רכוש [קניין פרטי של החנויות ונכסים ציבוריים-כבישים] ולא כנגד גוף. לדעתי זו אלימות עם קורבנות רק לא קורבנות בגוף אלא קורבנות ברכוש [אבל לא פגיעה בכבשת הרש] או קורבנות של חופש התנועה [נו, עוד פקק]. למעשה מרי אזרחי זה צפוי ליצור קורבנות בגוף שהם מפרי החוק עצמם מצד המשטרה ואולי גם מהנהגים, או מפגיני נגד.

  8. הממ… "אלימות משיגה מטרות. תשאלו את יגאל עמיר." רק מתוך סקרנות. את באמת מאמינה שלפתוח את הדלת לרדיקאלים אלימים ולא משנה איפה הם יושבים על הקשת הפוליטית זה מה שאנחנו כחברה צריכים לעודד?

      • האמת שטיפה כן. אמירות כמו:"הנה משהו שהימין למד ואנחנו מסרבים להכיר בו" בהקשר הזה נשמעות (לי לפחות) כקריאה אפשרית לנשק ורציתי לוודא את כוונת הכותבת. זה הכל.

  9. מה זה שמאל?
    גדעון לוי או שמולי שתוקף את לוי?
    אורטל בן דיין או אפריים שמיר שקורא לאליאסי ולחברים שלו "ערבים יהודים"?
    החבר'ה שתומכים בפליטים בדרום תל אביב או החבר'ה שמתעלמים מהיהודים שסובלים בדרום תל אביב?
    אלה שמפגינים בכיכר בתל אביב או אלה שמפגינים בכל חור אחר בתל אביב אבל לא יצאו מגבולותיה גם בימים בהם לא משדרים את האח הגדול?
    אשכנזים או אשכנזים ועושי דברם?
    מרצ או "העבודה" שנזהרת לא להגדיר עצמה כשמאל?

    יש שמאל חברתי בארץ והוא הוציא מאות אלפים לפני שלושה קיצים. כל עוד מנהיגי המחאה הקפידו לומר שאין כאן דעות פוליטיות, חס וחלילה.

    בדקתי כמה הצביעו ל"שמאל" בבחירות האחרונות ואני לא אופטימית. אנחנו מפסידים כי אנחנו מעטים, מפולגים ומתנשאים ולא בגלל שיש צורך באלימות.

    • שאלות קשות, כל הגבולות הטשטשו, היום אדם "נורמלי" שמעז להראות רחמים על המסכנים בעזה, נחשב "שמאלני מסריח".. הקולות הקיצוניים בשני הצדדים נשמעים בחוזקה.. וכן יש גם שמאל מתנשא. בדיוק כמו כותבת המאמר.

  10. השמאל נראה כפי שהוא נראה כי הטקסטים שעולים בטיעוניו הם בעיקר בחזקת קרדום לחפור בו, כלומר השמאל רוצה להראות לאירופה שהיא והוא הם אחד. זהו היהודי הגלותי. לכן המושג "ערסים" נוצר, בין היתר, כדי להתבדל מתרבות המזרח התיכון.

  11. אתמול בוטלה ההפגנה הגדולה שתוכננה בכיכר רבין. במקום זאת נערכה הפגנה קטנה. הייתי בין המפגינים. אף אחד לא חטף ממני מכות ולא החטיף לי מכות. שוטרים לא הכניסו אותי לתוך זינזנה כך שבינתיים לא נוכל לחלוק חוויה משותפת: שהייה במשמורת חוקית. אבל אולי זה עוד יקרה.

    ההפגנה הייתה נורמטיבית ולא היו הפרות סדר לפחות בזמן שהייתי שם. בחור עם מגפון [לפעמים בחורה] קרא סיסמאות מחורזות והקהל חזר אחרי הסיסמה שהוקראה.

    עם חלק מהסיסמאות הסכמתי/הזדהיתי עם חלק הייתי צריך פרשנות מסוימת על מנת להזדהות ועם חלק לא הזדהיתי/לא הסכמתי.

    אבל אני רואה חשיבות בכך שאטול חלק באסיפה/תהלוכה הזאת. חשוב שיישמע הקול המכונה "שמאלי" הקול היוני, הליבראלי, ההומאני והאלטרנטיבי לקול האחר.

  12. שאת מדברת על אוננות ולתת מכות, ובעצם השימוש שלך באלימות מילולית ופיסית…
    שאלה קטנה: במה את שונה מהצל?

    • 1. אני רק מדברת. אחרים מרביצים. אתה מבין את ההבדל בין להגיד משהו גם כשהוא לא נעים לאוזן (=חופש הביטוי, ערך עליון בחברה נאורה) לבין להרביץ מכות בפועל (=ערך קצת פחות עליון בחברה נאורה)?
      2. אולי אני לא צריכה להתיימר להיות שונה מהצל. הרי על זה בדיוק הפוסט מלין – בזמן שהשמאל עסוק בלהיות יפה נפש החולצות החומות כובשות את הרחובות. זה משהו שלדעתי צריך לדון בו: אולי כדאי לפעמים לרדת קצת מהאולימפוס המוסרי שלנו לטובת המאבק על עצם קיומנו (בדיוק כפי שאתה חייב לגלות חוסר סובלנות לחוסר סובלנות, גם אם חרתת על דגלך סובלנות אוניברסלית ונצחית).

    • שמעון, ההבדל הוא בין היוזמים לבין המגיבים. בין אלימות יזומה לבין אלימות תגובתית. כל מי שאינו פצפיסט יסכים שאלימות היא לפעמים מוצדקת ושאין זה נכון שאלימות היא אף פעם לא מוצדקת.

      האלימות שלהבנתי ענת דיברה עליה היא אלימות שהיא תגובה למצב שיצרו הפגנות הימין אבל אילו הימין היה מפגין הפגנות נורמטיביות, מנומסות תוך שמירה על הסדר הציבורי לא היה צידוק מצד השמאל ליזום נקיטה באלימות.

      אם הפגנות הימין הן אלימות ובכך הן משתלטות על המרחב הציבורי והפגנות השמאל ממשיכות להיות שקטות ומנומסות התוצאה תהיה שרק או בעיקר את הימין ישמעו ורק או בעיקר הימין ישאיר את החתימה שלו על השיח הציבורי והקול השמאלי ייבלע בצעקות ובאלימות הימין ויידחק לשולים ע"י הדחיפות והאגרופים של הצל וחבר מרעיו.

      ההבדל בין היוזמת למגיבה הוא ההבדל בין אלימות כלפי אלימים לבין אלימות כלפי לא-אלימים. ההבדל בין [אי] סובלנות כלפי סובלניים ל [אי] סובלנות כלפי לא- סובלניים.

      אין הצדקה ליחס סימטרי ושוויוני-פורמאלי בין היוזם לבין המגיב. שוויון מהותי [בניגוד לשוויון פורמאלי-מכני] הוא יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים, כאשר השוני הוא שוני רלבנטי. בין היוזם למגיב יש שוני רלבנטי ולכן יחס שונה ליוזם ולמגיב הוא יחס שונה לשונים ולא יחס שונה לשווים ולכן לא סותר את השוויון המהותי.

      מי שאוחז בעיקרון פצפיסטי לפיו אסור לנקוט באלימות גם כאשר נוקטים באלימות כלפיו בעצם מעודד את האלימות עצמה ומחלק פרסים ותמריצים לאלימים. הוא תורם לכך שהאלימות תשתלם לנוקטים בה והאלימים ישיגו את מטרתם. מצב זה מהווה תמריץ לאלימים להמשיך ולהוסיף להיות אלימים מפני שהם מקבלים חיזוק שהאלימות משתלמת וכך הם משיגים הישגים ומצליחים בדרכם. כאן מתאימה האימרה המיוחסת לוגטיוס . si vis pacem para bellum "הרוצה בשלום יכון למלחמה".

    • לא הייתי. עם מפגיני בלעין ונעלין יש לי כמה חילוקי דעות די מהותיים (נדמה לי שיש שם יותר מתנגדים לעצם הגדר מאשר לתוואי שלה ואני לא מתנגדת לגדר ברמה העקרונית) ולכן לא הלכתי להפגנות שלהם. בכל מקום אחר הכל היה נחמד עד גועל, זה בדיוק מה שטענתי.

  13. האמת? יש בכתיבה שלך התנשאות מגעילה, את מעודדת ציבור לאלימות, זה לא משנה בכלל מאיזה צד אני במפה הפוליטית כי היום הגבולות הטשטשו , ורק הקיצוניים נשמעים באמת. "שהסבים של יואב אליאסי אוננו בחצר המלך או משהו"- ממש הגעיל אותי לקרוא את המשפט הדוחה הזה. מי את חושבת שאת שתדברי סרה באנשים שאת לא מכירה בכלל? זכותך המלאה להשמיץ את יואב אליאסי, אבל מי שמך מומחית לגבי השושלת שלו? בעודך מפארת את שושלתך הלוחמת.. ואו. היית בכלא על "לא בגידה", אלא על משהו.. לא משנה מה. והפכת לסוג של "סלב". הפצה לאלימות זה דבר נוראי. גם בצד הימני וגם בצד השמאלי של המפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s