כדורגל (או: שיר מהצד הלא נכון של העיר)

בימים כתיקונם, או בחברות מתוקנות, דעות כדורגל מעוררות אמוציות וחילוקי דעות כמו שכאן מעוררות דעות קצת לא קונפורמיסטיות על שמאל או על פמיניזם. באנגליה, מולדת הכדורגל, כנופיות רחוב ביססו את פעילותן על חוגי אוהדים. אנשים הרגו ונהרגו בשם קבוצת הכדורגל שלהם (בהקשר זה מומלצים הסרטים The Football Factory ו-The Rise of the Footsoldier). כשמלכת אנגליה מצהירה שארסנל היא הקבוצה האהודה עליה, זה לא דבר של מה בכך (ולא בגלל "קדחת המגרש" הנדוש; יותר בגלל ההיסטוריה האנטישמית של אוהדיה).

אבל הימים אינם ימים כתיקונם, והחברה אינה מתוקנת, ואנחנו אוטוטו בספטמבר והליגה עוד לא התחילה כך שהיריבויות ההיסטוריות לכאורה בין הקבוצות הירושלמיות לתל אביביות תיאלצנה להדחק הצדה ועמן הויכוחים הסוערים שיריבויות כדורגל אמורות לעורר. היום עסקינן בליברפול, שהפסידה הערב לשיטי אוף מנצ'סטר 3:1.

ליברפול, הקבוצה שאיתרע מזלי לאהוד, היא סגנית אלופת אנגליה. שיטי זכתה באליפות בפוטו פיניש. ליברפול קבוצה עם מסורת, עם היסטוריה, והיא הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות אנגליה (ליונייטד יש יותר אליפויות, לנו יותר אליפויות אירופה. וגם יפות יותר, אם יורשה לי). שיטי הייתה במשך הרבה שנים הקבוצה השניה של מנצ'סטר. קבוצה אפורה של אוהדים אפורים מעיר אפורה, שמעוררת סימפטיה כי היא חוסה בצלו של הדינוזאור האדום (וגם כי למיטב ידיעתי היא הקבוצה המועדפת על מוריסי והאחים גלאגר). למגינת לב אוהדיה שיטי לא הייתה מספיק לוזרית כדי להנות מהרומנטיזציה שבאהדת קבוצה מעאפנה ("הפועל שוב הפסידה") והיא התמצבה למרבה הנוחות המשעממת כקבוצת מרכז טבלה שזוכה להישגים בזכות משחק הוגן או שקר כלשהו.

ואז הגיע הנפט.

הנפט הפך את שיטי למועדון העשיר ביותר בעולם, כזה שמשחק עם שמות כמו דויד סילבה, קון אגוארו, וינסנט קומפאני וסמיר נאסרי כאילו היו פיונים על כדורגל שולחן. אלא שבשונה מגאידמק ובית"ר שלו, הכסף של הנפט כאן כדי להשאר וכנראה שנאלץ להתרגל לכך שהתכולים הם הקבוצה החזקה של מנצ'סטר. התרגלות שאינה פשוטה או מובנת מאליה על רקע ההיסטוריה בין ליברפול ויונייטד.

ליברפול נראתה טוב במחצית הראשונה ואלמלא הנבדל הממש ממש גבולי במה שאמור להיות שער השוויון אולי המשחק הזה היה נראה אחרת. אבל חסר לנו מנהל משחק, מישהו במשבצת של שוויני/לאם בגרמניה/באיירן (ג'רארד עשה את זה טוב מאוד כשבניטז נתן לו לשחק הרבה יותר קדימה מאיפה שהוא משחק עכשיו). חסר לנו בלם מתאבד שיעי בסגנון של ג'יימי קראגר (סקרטל חסר את הרוח הסקאוזרית לעניין הזה). וחסר לנו, עם כל הכאב שבהצהרה, אחד לואיס סוארז. היו נקודות במשחק שיכולת הסיום שלו הייתה עושה את כל ההבדל.

בדרך הביתה שמעתי ברדיו את Home, השיר החביב עליי מבית טיפש מאוד, שנפתח בציטוט שבכותרת פוסט זה. אחרי הערב הזה כנראה שצריך לשנן שיונייטד, עם פתיחת העונה הגרועה שלה מאז 1992 יתברך שמו, היא הקבוצה מהצד הלא נכון של העיר, ולהיערך לעידן בו לארה"ב אולי יש עצמאות אנרגטית, שזה באמת חשוב, אבל את הפרמיירליג מנהלים ערבים מהמפרץ. רוצה לומר, איך מארגנים דייט בין דאע"ש לשייח מנסור?

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “כדורגל (או: שיר מהצד הלא נכון של העיר)

  1. אני אוהד כדורגל לייט. בישראל אני אוהד את הפועל ת"א [מסורת משפחתית כך גם אמא שלי, אבא שלי וסבא שלי] , לא מעט אני צופה במשחקיה אבל רק בטלביזיה ולא כמו שאומרים הגששים "במשחק בזמן המגרש". מתעניין גם במונדיאל וצופה בחלק מהמשחקים.

    בליגות האירופאיות לרבות הליגה האנגלית, אני מתעניין מעט, אין לי שם קבוצה אהודה ואני לא צופה במשחקים.

    לא ידעתי את העובדות שכתבת בפוסט, חלק מהשמות לא מוכרים לי, אבל מעניין ללמוד חדשים.

    [לגבי דעות שמעוררות אמוציות מניסיון שלי, אין נושא שמעורר אמוציות יותר מאשר גישה מקלה בענישה פלילית ובמיוחד בעבירות מין, אבל גם בכלל. מבחינת הנאצות וההתקפות שספגתי הדבר שם בכיס הקטן את הימין והשמאל וכל דבר אחר]

      • 1. כי אני לא יודעת איך עושים "צור קשר".
        2. כי כל התגובות ממילא עוברות אישור לפני פרסומן אז אפשר לכתוב לי משהו פרטי דרכן. רצוי להבהיר שלא מדובר בתגובה לפרסום פומבי.
        3. עכשיו ראיתי שהגבת לירמיהו, אז אם התכוונת אליו ראה תשובותיי מעלה כבטלות.

  2. מנצ'סטר סיטי זכתה להיכנס לשיר עברי עוד לפני הנפט.

    "כשדינמו מסחה עולה למגרש, גם מנצ'סטר סיטי תאכל אצלה קש"

  3. כדורגל, הוא הדבר האחרון שמעניין אותי.
    אבל המשפט ״איך מארגנים דייט בין …״
    מאפשר לי לעבור לנושא חשוב יותר ולשאול
    ״איך מארגנים דייט בין ענת קם לבין גבי אשכנזי״?

    ״…הכל שרירותי ותלוי במידה רבה בגחמות השלטון ואדוני המערכת….״

    ״…עבירת "ריגול חמור" היא העבירה בה הורשעה ענת קם, למרות שלא מסרה ידיעות לאויב או לגורם זר כלשהו, אלא לעיתונאי ישראלי שהעביר את הידיעה שפרסם בעיתון ישראלי במסננת הצנזורה. ואם זה המקרה, מדוע, בבחינת קל וחומר, לא להרשיע את הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו בעבירה החמורה ביותר שניתן לפי עובדות המקרה היבשות, שצחוק הגורל – הינן זהות, לפרשיה של ענת קם?
    זאת מפני שהשימוש שנעשה בעבירת הריגול החמור במקרה של ענת קם, ובמקרה זה בו בוחרים שלא לעשות בה שימוש, הוא פוליטי. ענת קם הייתה הפקידה הזוטרה שהביכה את המערכת כולה, ולכן המערכת רדפה אחריה בכל האמצעים העומדים לרשותה; כולל צו איסור פרסום על עצם מעצרה ע"י השב"כ (וצו איסור פרסום על עצם קיומו של צו איסור הפרסום), …״

    http://blogs.haaretz.co.il/pirates/26/

    • לגבי עניינו של גבי אשכנזי יש הבדל בין ריגול חמור לבין ידיעה סודית.

      לגבי ריגול חמור [סעיף 113 לחוק העונשין] העבירה [בהנחה שאין כוונה לפגוע בביטחון המדינה] אינה עבירת מסירה אלא עבירת איסוף, הכנה, רישום, החזקה.

      לגבי אשכנזי ההמלצה היא להאשימו במסירה ולא בעצם ההחזקה של הידיעה. ייתכן שאשכנזי היה מוסמך להחזיק בידיעה אבל לא למסור אותה. אם כך הוא הדבר הרי שזה הבדל רלבנטי למקרה של ענת ששם לא הייתה סמכות להחזיק או לאסוף.

      על מנת להאשים בריגול חמור לגבי "מסירה" צריכה להיות כוונה לפגוע בביטחון המדינה. זה נראה מופרך לייחס לאשכנזי כוונה כזאת כפי שזה היה מופרך לייחס לענת. אכן הפרקליטות ירדה מייחוס כוונה כזאת.

      לגבי "ידיעה סודית" [סעיף 113א לחוק העונשין] אני מסכים שהדבר נראה תמוה. ההבדל בין העבירה שהמשטרה ממליצה להעמיד עליה לדין את גבי אשכנזי "גילוי בהפרת חובה" [סעיף 117 לחוק העונשין] לבין העבירה בה ענת הורשעה "ידיעה סודית" [סעיף 113א לחוק העונשין] הוא למשל ההבדל בין מסירת ידיעה סודית לבין מסירת ידיעה שאינה סודית [גילוי בהפרת חובה].

      אבל על פי הפרסומים בתקשורת, אין חולק שאשכנזי, לכאורה מסר ידיעה סודית. לפי פרסומים עיתונאיים, אשכנזי מסר לכאורה ידיעות בדרגת סיווג "סודי ביותר" ואף למעלה מכך.

      אם כך, לכאורה העבירה המתאימה להגשת כתב אישום היא "ריגול חמור" ולא "גילוי בהפרת חובה".
      אני מצטרף לחשדות ששיקולים לא ענייניים גרמו להבדל בתגובה המשפטית בין המקרים.

      לא מיותר להזכיר שמדובר רק בהמלצה של משטרת ישראל וההחלטה הסופית היא בידי פרקליטות המדינה, התביעה הכללית ולמעשה האדם העומד בראש הארגון-היועץ המשפטי לממשלה. הוא אינו חייב לקבל את המלצת המשטרה. מדובר בחוות דעת בלבד ולא בהחלטה.

      • תיקון

        במקום: אם כך, לכאורה העבירה המתאימה להגשת כתב אישום היא "ריגול חמור" ולא "גילוי בהפרת חובה".

        צריך להיות

        אם כך, לכאורה העבירה המתאימה להגשת כתב אישום היא "ידיעה סודית" ולא "גילוי בהפרת חובה".

  4. 1.לא..התכוונתי אלייך.
    2. אני בכלל הייתי סקרן לגבי הכותרת של הבלוג ופחות בקשר לפוסט..אבל, לכותרות של בלוגים אין ממש מקום מתאים להגיב..אבל.."אם את כבר פה": גם כשכתבת בוואלה לא שלמו לך עבור דעה, אלא עבור מידע. אם היו משלמים לך עבור מחשבותייך היית מוכרת אותן?

  5. ענת ערב טוב !
    יצא לי לשוחח עם העו"ד שלך בשבוע שעבר. אנחנו מכרים ותיקים, ובתור ילד היינו שכנים והייתי חבר ממש טוב של אחיו הצעיר. נפגשנו בחתונה לאחר שנים שבהן לא התראינו, ואמרתי לו שכמה שאנחנו (את ואני) לחלוטין משני צידי המתרס הפוליטי והדתי, הרי שמאז שצפיתי לפני 3 שנים בתחקיר המקיף עלייך ב"המקור", את הפכת לאחת האנשים המרתקים ביותר בעיניי ואין שום ספק שאת עולה ברמתך האינטלקטואלית בעשרים דרגות על כל עיתונאי ממוצע מהבראנז'ה השמאלנית. הוא הבטיח לי שיעביר לך את המסר אך אינני יודע אם יצא לכם להיפגש מאז ואם הוא אכן זכר למסור לך. 🙂
    איך שלא יהיה, חבל שאין לך כרטיס אישי בפייסבוק. לא יודע אם כדאי שאשאיר כאן את פרטיי המלאים, אבל את מוזמנת לשאול את אילן על גלעד. הוא כבר יוכל לספר לך יותר. את אדם מרתק בצורה יוצאת דופן, ואני יותר מאשמח לנהל איתך שיחת עומק נחמדה. אז תרגישי חופשיה ליצור קשר.
    תחזיקי מעמד ותרגישי טוב. וכמה שזה אולי יישמע הזוי בהתחשב בדעותיי ובהשקפות עולמי, אותך אישית אני באמת אוהב. אז כל טוב בינתיים ולהשתמע…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s