רונית דומקה, תכירי: נשים אמיתיות

בעקבות פרסום תמונתה של דוגמנית הפלאס סייז אשלי גרהאם על שער גיליון בגדי הים של המגזין ספורטס אילוסטרייטד, טוענת רונית דומקה ש "אין ספק שיש שינוי באוויר". כמה דברים:

כבר כמה שנים שהלוק המקומר שולט בכיפת אידיאל היופי. קייט אפטון הלא טוויגית בכלל עשתה ספורטס אילוסטרייטד כמה פעמים ומגיעה כל שנה לצמרת דירוגי הנשים הסקסיות למיניהם. ביונסה, קים קרדשיאן ואסתי גינזבורג רחוקות מלהיות שדופות והן, על פי כל קנה מידה, נשים יפות ובעלות כח והשפעה על עיצוב דימוי גוף. הטענה לפיה קימורים על שער מגזין אופנה נחשב היא אקט מהפכני הייתה נכונה בשנת 2000.

בנוסף, להגיד שאשה מלאה היא "אשה אמיתית" זה הדבר הכי שמרני ולא מקדם, לא נשים ולא בכלל. קודם כל, כי אידיאל יופי שמקדש את התפקידים הנשיים הביולוגיים – הריון, לידה והנקה – הוא פטריארכלי במהותו. שנית, וחשוב יותר: אישה אמיתית לא נמדדת בגוף שלה. נשים, לדעתי, הן persons לפני שהן נשים (לצערי אין בעברית מילה נייטרלית מגדרית להבהרת הטענה). הן שכל ורגשות וכישורים לפני שהן שדיים ורחם. אשה אמיתית נמדדת בהישגים וביכולות שלה, לא במראה שלה ולא במבטה המצועף. רונית דומקה, ככתבת כלכלה עולמית, ודאי נתקלה פעם או פעמיים בשמותיהן של מריסה מאייר, ג'נט ילן ואנגלה מרקל. האם הן נשים פחות אמיתיות מדוגמנית, מלאה ומקומרת ככל שתהיה?

אגב, אין לי שום בעיה עם נשים שמתפרנסות מהמראה שלהן. כפי שכתבתי בעבר בהקשר של זנות, אין לאף אחד זכות להגיד לאישה ממה היא כן או לא יכולה להרוויח כסף. ובמה שכתבתי למעלה לא התכוונתי לומר שדוגמנית היא אשה פחות אמיתית מאסטרופיזיקאית או מנכ"לית תאגיד. הביקורת שלי היא על טענת המהפכנות של דומקה.

(בתמונה: אשה אמיתית)