Back in business

היוש וזה,

התחלתי לעבוד בשבוע שעבר באתר קולנוען ואני חוזרת לסקר את נושא הברנז'ה, פלוס עולם הקולנוע ומינוס הסחי של הפרינט (סתם סתם, היה כיף עם הפרינט. לשם השתייך גם האייטם שאני תופסת כחשוב ביותר בתקופת עבודתי בוואלה). התחלתי לחדש קשרים עם דוברים ומקורות מהעבר וקלישאת האופניים מעולם לא הייתה נכונה יותר. אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לחזור לתחום שאני אוהבת וטובה בו. זה לא מובן מאליו לאסירה משוחררת בכלל ומקרה מתוקשר בפרט (ועל כך בפעם אחרת, איני רוצה להרוס את החגיגה).

לכל המעוניינים, אפשר להתייחס לתגובות בבלוג כאל מייל אדום לאייטמים בתחומים שציינתי מעלה. גם דברים שקשורים בזכויות עובדים בתעשיה, הפקות חדשות, ובכלל מידע פנים מכל סוג (גם כזה שיועיל לתיק ההשקעות שלי) – אני לרשותכם. מאחר שכל התגובות עוברות אישור לפני פרסום אפשר לכתוב בהם דברים לעיניי בלבד ובעילום שם. דומני שכולכם יכולים להיות בטוחים שאם יש מישהו עלי אדמות שלא יסגיר מקור, זו אני.

ענת

10 מחשבות על “Back in business

  1. ענת, ברכות מקרב לב על החזרה לשוק העבודה ויותר מכך על העיסוק באותו התחום המקצועי. אני מאחל המשך הצלחה והתקדמות.

    אכן, לא מובן מאליו הדבר ובזאת ברכתי נתונה למעסיקייך. אני מעריך שבעלי עבר פלילי והרשעות קודמות מופלים בתעסוקה אפילו אם עניינם לא היה מתוקשר ברמה שעניינך היה מתוקשר ואפילו כאשר לא מדובר בעבירה טעונה כל כך מבחינת המשמעויות הביטחוניות-לאומיות-פטריוטיות.

    מסתבר שלא הכל רע מבחינת הלאומנות היהודית-ישראלית בהקשר לעניינך, החל מהפחתת העונש בערעור, עבור לניכוי השליש וגמור בחזרה לעבודה.

    גמור לעת עתה כמובן. אני מאחל המשך המגמה החיובית.

    אבל כמובן לא הכל טוב. יש את הצד האפל של הירח. אני לא שוכח אסירים ואסירות שהיד הנוקשה של הממסד מניפה את אגרופה עליהם ואפילו שחרור על תנאי אינם מקבלים שלא בצדק. אין ספק שחלק מהדיכוי הזה מתבטא בכך שאותם אסירים רואים בעיניים כלות כיצד אחרים זוכים לדרור והדבר מעצים את הרגשת העוול.

    כן, יצירת קנאה היא חלק מהדיכוי.

    חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו מעניק הגנה מפני אפליה מטעמי עבר פלילי. מן הראוי שיהיה שינוי חקיקה מפני שבעלי עבר פלילי מופלים אפליה תעסוקתית.

    נחזור לצד המואר של הירח. עלי והצליחי
    ו-

    [הלוקיישן של הקליפ כיכר רבין, אז כיכר מלכי ישראל, הייתי שם אתמול בהפגנה שנערכה במקום זאת שבוטלה. על כך בתגובה נפרדת]

  2. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פתאום שמעתי בום‏

כתיבת תגובה