על בנות יחידות לאמהות חד הוריות

שמעתי הבוקר ברדיו את דורון לוי שהתייתמה מאמה שהורישה לה רק חובות. שמחתי לקרוא שהיא הצליחה להתארגן איכשהו וחשבתי שזו הזדמנות להכיר תודה פומבית לאמי, לה הייתי בת יחידה, שדאגה לי היטב עוד בחייה אבל גם בירושתה. תודה פומבית זו אני מבקשת לבטא באמצעות מה שאמי עשתה לפרנסתה ובדרך כלל מאהבה: עבודה סוציאלית ודאגה לחלשים.

בילדותי הוכרה אמי כחד הורית שכן הוריי מעולם לא נישאו ואלה היו ימים שהביטוח הלאומי לא שלח מרגלים לבדוק אם יש לך תחתוני גבר על החבל. הכרה זו התבטאה בין היתר בהחזר תשלומים עבור מעונות לילדה – אני – אלא שההחזר הגיע מאוחר. מאוד מאוחר. אי לכך, במרץ 1989 ואני עוד לא בת שנתיים, פנתה אמי לאשה אחרת שנודעה בעזרתה לחלשים, חברת הכנסת שולמית אלוני, וכך כתבה:

"ג.נ.,

אני פונה אלייך בעניין שאמנם אינו עומד ברומו של עולם, אך עם זאת הוא נוגע למיטב ידיעתי לנשים לא מעטות, ולנשים הנמצאות בתחתית הסולם החברתי מבחינת רמת הכנסתן (אולי משום שהנושא נוגע לנשים, אין הוא עומד ברומו של עולם): בהיותי אם לא נשואה, אני זכאית להחזר כספי ממשרד העבודה בהוצאות ההחזקה של בתי בת השנתיים במסגרת יום. בתי מסודרת זו השנה השניה במשפחתון המנוהל על ידי המתנ"ס בשכונת רמות בירושלים. הנוהל הוא, שבתחילת שנת הלימודים מעביר המתנ"ס למשרד העבודה את הבקשות להשתתפות. לאחר 2-3 חדשים מגיעה תשובה לגבי הזכאות ולגבי סכום ההשתתפות, ולאחר עוד כ 3 חדשים מתחיל הכסף להגיע טיפין טיפין. היום (9.3.89) קיבלתי את הכסף המגיע לי עבור החדשים ספטמבר-דצמבר 1988. ספור זהה לחלוטין היה גם בשנה שעברה – המתנה של כ-1/2 שנה עד לקבלת חלק מהכסף.

הנשים הזכאיות להחזר ממשרד העבודה הן נשים המצויות ברמת הכנסה נמוכה ביותר, או נשים עם רקע משפחתי קשה. אינני יכולה להתעלם מהמחשבה, שדוקא משום שמדובר בנשים קשות יום, שאינן יודעות היכן לשאת את זעקתן, מרשה לעצמו משרד ממשלתי התנהגות מחפירה שכזו.

אני פונה אליך מאחר שבעבר הוכחת עצמך כמי שיודעת לשאת את דברן של נשים שאיש אינו מוכן להיות להן לפה, גם אם מדובר בבעיה שולית כביכול.

בכבוד רב,

עדה גרשט"

שבועיים לאחר שליחת המכתב שלחה תמר לשם, אז עובדת הלשכה לפניות הציבור למען זכויות האזרח, בשם חברת הכנסת אלוני, את המכתב של אמי לשר העבודה והרווחה בתוספת הנספח הבא:

"אנו מצרפים לעיונך את מכתבה של גב' עדה גרשט, אם (לא נשואה) לילדה. נראה לנו – מתוך פניות רבות של אמהות לא נשואות המתמודדות בגבורה בקשיי פרנסה, שהמשרד שאתה עומד בראשו מקשה כאילו בכוונה על חייהן של הנשים הללו.

איננו רוצים להכביר מילים, המכתב מדבר בעד עצמו. נודה לך על התייחסותך".

עכשיו אמרו לי, 25 שנים וחצי לאחר מכן, האם התייחס המשרד? האין מכתב שנשלח כשדורון לוי בקושי הייתה רעיון במוחם של הוריה תקף כאילו נכתב אתמול?

מודעות פרסומת