הצהרה חשובה: יובל הוא חבר קרוב ואהוב ואני מעריכה את עקביותו בדעותיו, גם כשהרבה פעמים אני חולקת עליהן.
אי אפשר שלא לומר שהצתת בית הספר הדו לשוני בירושלים היא מעשה מתועב של פחדנים שחכמים על ילדים ואינה שונה במאום מהתכניות להציב עגלת נפץ ליד בית הספר בא-טור שבגינן הוטלו על חברי מחתרת בת עין עונשי מאסר כבדים. ואחרי שאמרתי את זה, ומבלי להפחית מחומרת המעשה, צרמו לי דבריו של יובל היום בפייסבוק, שבטיולים שהוא מלווה הוא מספר למטיילים ש-Our schools are segregated. בצדק רב טען שמדובר במונח צורם ביותר, שלא כל כך בצדק טען שהוא מדוייק.
נתחיל בזה שסגרגציה היא מונח טעון, שממנו משתמע שההפרדה היא מכוונת מטעם שלטון גזעני או שוביניסטי או סתם אלים. כזה שאוסר על ילדים שחורים ללמוד בצוותא עם ילדים לבנים, או על ילדים דתיים ללמוד עם חילוניים. מיותר לציין שזה לא המצב בישראל: ההפרדה כאן נוצרת בשל רצון ההורים להעניק לילדיהם חינוך – ממלכתי, ציבורי, מסובסד – שהוא למרות זאת על פי ראות עיניהם. רוב מוחלט של ילדי ישראל לומדים במערכת החינוך הממלכתית, במסגרתה הם הולכים ביסודי לבית הספר הקרוב למקום מגוריהם (ושם, באופן טבעי, הם מוקפים בעיקר בכמוהם, כי רוב השכונות הן הומוגניות) ובתיכון חופשיים יותר לבחור את מוסד הלימודים לפי תכניות הבגרות שהוא מציע. שוק חופשי? מרכנתיליזציה של ההשכלה שאמורה להיות בסיסית? אולי, אבל זה ההפך מסגרגציה.
ההפרדה אינה מתבצעת מטעם השלטון ובאמצעות חקיקה מפלה. אדרבא, השלטון נותן להורים יד חופשית להחליט. ירצו חינוך ממלכתי דתי? יקבלו. ירצו חינוך חילוני? יקבלו. ירצו תגבור לימודי יהדות? יקבלו. הפערים ההולכים וגדלים (וזה נושא לדיון בפני עצמו) בין אורחות החיים הדתי והחילוני לא באמת מאפשר לימודים בכפיפה אחת, והיעדרן של ערים ושכונות יהודיות-ערביות מעורבות באמת (שגם הוא ראוי לדיון בפני עצמו) גם כן מונע התפתחות של מערכת חינוך לא מופרדת. אבל לא הגון לטעון שמישהו מונע – בחקיקה, בתקנה, בצו מנהלי – מילד ערבי ללמוד בבית ספר יהודי או להפך אם הוריהם מעוניינים בכך. ואם וכאשר תצאנה הנחיות מסוג זה, בג"צ עדיין לרשותנו.
וכמה מילים מתנשאות (בכל זאת, חייבת) על למה הפרדה במערכת החינוך לא גרועה כמו שהיא נשמעת. גדולים וחכמים ממני דיברו על הנזקים של האינטגרציה במערכת החינוך, הן להישגים האקדמיים של בוגריה, הן למשק שחסר פתאום ידיים עובדות בגלל היעלמות התיכונים המקצועיים והן לדימוי העצמי של תלמידים שבשם ערכים כאילו נעלים נכפה עליהם ללמוד תכנים שמעבר ליכולותיהם. אז אני אציג רק את הזווית האישית שלי. הייתה לי הזכות ללמוד בתיכון היחיד בישראל שהצמיח שלושה פרסי נובל; תיכון בו לימדו ענקי רוח, לא פחות, כפרופ' ישעיהו ליבוביץ', מרדכי ארדון, יצחק נבון, בתיה גור ועוד רבים ומוצלחים.
גדולתו של בית הספר נמדדה, בעיניי, בחוסר הפשרות שלו בתנאי הקבלה (לא, מבחני מיון הם לא מילה גסה), מה שיצר שכבות די הומוגניות מבחינת הרכב האוכלוסיה שלהן: בנים למשפחות אמידות ומשכילות (וכן, בעיקר אשכנזיות, זה בלתי נמנע) שהסכימו השקיע בחינוך ילדיהן הרבה יותר כסף ממה שנהוג בבתי ספר אחרים, אך גם לקבל על כך תמורה מלאה. ההומוגניות של השכבה איפשרה לנו להתעמק במה שחשוב באמת – לימודים, עיצוב אישיות ופיתוח תודעה פוליטית – ולא במאבקי קאסטות ממשפחת "חנונים", "צופיפניקים", "ערסים ופרחות", "פריקים" ושאר מרעין בישין הנהוגים בתיכונים רגילים. הקריטריון היחיד להערכה היה מי שאתה ולא מה שאתה; וקריטריון כזה יכול להתקיים, לדעתי, רק במקום שבו כולם פחות או יותר אותו דבר.
חוץ מליד"ה, שניים מבתי הספר הבולטים בירושלים מבחינת המצויינות הלימודית שלהם והחינוך לערכים שהם מספקים הם התיכונים הדתיים הימלפרב (בנים) ופלך (בנות). על פניו, הסגרגרציה בשיאה: גם הפרדה מגדרית וגם על רקע דת ואורח חיים, אבל, אני מזכירה, מדובר בשניים מבתי הספר הטובים בארץ. אז תראו לי הורה שיקריב את חינוך ילדיו על מזבח האחדות הצדקנית והמאולצת.
anatkamm 
נו, מן הפח אל הפחת.
זה לא שOur schools are segregated, אלא שOur cities and neigbourhoods are segregated
כשלמדתי קורס "אפליה בתעסוקה" למדתי שיש הבחנה בין אפליה לסגרגציה. לא כל סגרגציה היא בהכרח אפליה אבל אפשרי שסגרגציה תהיה מפלה.
מעצם העובדה שיש הומוגניות בבתי ספר או במקומות עבודה [למשל, בחלק מתחנות הדלק כל העובדים המתדלקים ממוצא אתיופי] לא בהכרח נובעת אפליה. ייתכן שהתנאים בכל מקום הם דומים. שכר דומה בכל מקום עבודה, איכות לימודים דומה בכל בית ספר. ייתכן שכל אחד יש לו שוויון הזדמנויות להתקבל לכל מקום, אבל איכשהו השוק יצר סגרגציה. ייתכן גם שיש מגבלה לאדם ממוצא לא אתיופי להתקבל לחלק מתחנות הדלק אבל אין לו בעיה להתקבל לחלק אחר. במקרה כזה ייתכן ויש אפליה נקודתית אצל מעסיק מסוים אבל אין אפליה סיסטמטית ברמת השוק. בשוק העבודה של המתדלקים.
מצב אחר הוא שלא רק שיש סגרגציה מבחינת ההתפלגות הדמוגרפית, אלא יש גם פערי שכר או פערי טיב לימודים בבתי הספר.
כאן יש הבחנה בין אפליית טעמים לאפליית טרום שוק. נראה ענת שאת תיארת לגבי בתי הספר, מצב שבו אין אפליית טעמים אבל יש אפליית טרום שוק.
אפליית טעמים היא אפליה בה יש למקבל החלטות טעם נגד תכונה כלשהי ולכן הוא לא מקבל את בעל התכונה. למשל, מנהל בית ספר לא מקבל ערבים, לא מקבל מוצא מזרחי, לא מקבל שחורי עור כי האוכלוסיות האלה אינם לפי הטעם שלו. אפלית טעמים היא אפליה אנטי כלכלית יש לה מחיר כלכלי מעבר למחיר החברתי והפסיכולוגי.
אפלית טרום שוק היא מצב שבו ערבים/מוצא מזרחי/שחורי עור לא מתקבלים, אבל לא בגלל סיבה שמקורה בשוק התעסוקה או בבתי הספר, המחליטים על קבלה. הסיבה מקורה בדברים שמחוץ לאלה והיא קיימת עוד לפני שאדם מגיע לראיון או נרשם לבית הספר. באפליית טרום שוק, בית הספר אומר: הקריטריונים לקבלה הם אלה ואלה. כל מי שיעמוד בקריטריונים יתקבל לא משנה מוצאו, לאומיותו או צבע עורו. אבל מה לעשות שבגלל סיבות של טרום שוק, מי שעומד בקריטריונים הם כמעט רק אשכנזים, יהודים, לבנים או לפחות בעבר הם היו מה שהסוציולוג ברוך קימרלינג כינה "אחוס"לים" [אשכנזים, חילוניים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים]
כאן מקבל החלטות ניצב בפני אפליה נתונה. הוא לא גרם אותה ולא אחראי לה. מעסיק מסוים מוכן לקבל לעבודה כל מועמד שסיים ב- 50 האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בתחום הרלבנטי. מה לעשות אף אחד מבאר שבע או נצרת לא נמצא שם. אין שם פריפריה אבל יש שם רשפון סביון רמת השרון הרצליה פתוח. אני מקבל לעבודה מי שסיים בציון בגרות משוקלל ומעלה במתמטיקה או פיסיקה 5 יחידות אבל מה לעשות בפריפריה אין מסלול כזה.
כאן אי אפשר לומר שהקריטריון לא רלבנטי. הקריטריון של מצוינות הוא רלבנטי אבל המציאות היא שיש הומוגניות בקרב מי שעונים לקריטריון.
איך נתייחס לאפליית טרום שוק? תלוי באיזו תפישת שוויון אנו מחזיקים. דונוגיו הבחין בין שלוש תפישות של שוויון.
שוויון מקרי- זו גישה שמכחישה אפליה. אין אפליה אלא תמיד השוק מתמחר תכונות רלבנטיות ורק צריך לזהות אותן. זו הנחה [די נאיבית] שהשוק הוא משוכלל, אין כשלי שוק.
שוויון הזדמנויות- השוק לא תמיד משוכלל, יש כשלי שוק יש חסמי כניסה וכל מה שצריך לעשות הוא להסיר את החסמים כאשר מזהים כאלה. בתפישה זו סגרגציה היא לא בעיה אפילו כשיש פערי שכר או פערי איכות לימודים בבתי הספר. העיקר שכל אחד רשאי להגיש מועמדות וכל אחד ייבחן ללא משוא פנים האם הוא עומד בקריטריון. אם כל הערבים/מוצא מזרחי/שחורי עור לא עומדים בקריטריון, אז זו סגרגציה לגיטימית וזו לא אפליה.
שוויון מובנה- כאן אפליית טרום שוק זו נורה אדומה שאומרת שצריך להמשיך ולבדוק. כל השוק בנוי באופן מוטה. אנו מתגמלים על וותק ונשים נשארות בבית. אנו מתגמלים על מאמץ אבל לא נותנים לערבים ומזרחיים השכלה והכשרה מספיקים להפיק מאמץ זה. שכר העבודה הוא שיקוף של הטיות חברתיות. זה הנגטיב של שוויון מקרי. חוסר אמונה ואמון בתמחור של שוק העבודה. יש אמונה שנשים וגברים נותנים אותו ערך בשוק העבודה ולכן הבדלים בשכר הם מפלים. מה שצריך הוא להבנות מחדש את שוק העבודה. לבני אדם ערך שווה כלומר ערך כלכלי שווה ואם המחיר לא משקף את זה אז משהו מעוות בתמחור. משהו מעוות בשוק.
ניקח למשל את הגטו הורוד. זו סגרגציה מגדרית. יש מקצועות עם דומיננטיות נשית: אחיות, עובדות סוציאליות, מורות, מזכירות. יש גם תופעה אמפירית שבתחומי עיסוק עם דומיננטיות נשית גם השכר יורד.
אם התפישה היא של שוויון הזדמנויות, אז אין בעיה עם סגרגציה זו. העיקר שכל גבר וכל אישה יכולים להגיש מועמדות לכל עבודה. אם זה המצב-נגמר הסיפור. אין אפליה.
בשוויון מקרי אני בכלל לא עושה כלום רק בודק למה זה קורה. ודאי יש לזה סיבה וזה לא סתם.
בשוויון מובנה אני צריך לבדוק. אולי זאת אפליה. אולי זאת לא אפליה. למה נשים נוטות ללכת לעבודות של השגחה וטיפול ולמה עבודות אלה בשכר נמוך יותר? לא בהכרח זו אפליה, אולי נשים בוחרות מרצונן בטיפול והשגחה ואולי הן מקבלות תגמול לא כלכלי (בלתי ממוני) על עבודה כזו? מה שנקרא "סיפוק" או "מימוש עצמי".
אבל אולי זאת אפליה? אולי יש חיברות [סוציאליזציה] וחינוך של נשים לעיסוקים אלה?
אם נחזור לדוגמת בית הספר, אז מכך שיוצאי עדות המזרח לא מתקבלים לבית הספר איכותי, אז אולי משהו לא בסדר בחינוך או בחיברות שלהם? אולי האפליה היא בשלב שבו הם היו תלמידי בית ספר? אולי מפלים את הפריפריה בחינוך?
אני נוטה לשוויון מובנה.
נפגשים היום בכיכר אנטין, הכניסה לאונ' ת"א, מפגש אקטיביסטים שמאלנים, נדבר על הא ועל דא ועל איך להביא כבר את המהפכה. כולם מוזמנים. אנחנו לא בודקים תעודות.
הפגישה בשעה שמונה. ככה"נ בקינג ג'ורג'.
ברשותך אתעכב על המשפט
"שסגרגציה היא מונח טעון, שממנו משתמע שההפרדה היא מכוונת מטעם שלטון גזעני או שוביניסטי או סתם אלים"
מילת מפתח היא "משתמע". כאשר אומרים מונח, אז לאנשים שונים לפעמים משתמעים דברים שונים זהו ההבדל בין "משתמע" לבין "נובע" או "גורר". ההשתמעות היא פחות מוסכמת, פחות ברורה, פחות תחומה בגבולות נוקשים של הגדרה מדויקת.
אני לא יודע אם יובל בן עמי מסכים איתך לגבי ההמשגה של סגרגציה, כל עוד אני לא יודע אחרת, אני מעלה את האפשרות שאולי הוא מבין את המושג אחרת. כלומר כמוני. אולי הוא לא רואה בסגרגציה הפרדה מכוונת גזענית או שוביניסטית בהכרח. כלומר לא בהכרח. אפשרי שסגרגציה תהיה כזאת. אבל אפשרי שסגרגציה תהיה עצם התופעה של הפרדה דמוגרפית במקצועות ותחומי עיסוק, בבתי ספר, בשכונות ויישובים. היא יכולה להיות מכוונת מלמעלה, ע"י השלטון אבל לא בהכרח. היא יכולה להיות לא מכוונת מלמטה כפועל יוצא של סך קבלת ההחלטות של אינדיבידואלים.
אולי הוא לא מגדיר סגרגציה כמו שאת ואז הויכוח ביניכם הוא אולי על ההגדרה ולא על העולם הממשי.
כאמור בתגובתי הקודמת, אני נתקלתי בקונצפטואליזציה של הלקסמה "סגרגציה" שאינה בהכרח מכוונות גזענית או שוביניסטית. נתקלתי בשימוש לא טעון באקדמיה. כך שאין הסכמה להשתמש במונח כפי שאת מבינה אותו. מה עוד שזהו מונח שאין לו הגדרה מדויקת וקשה כמו מים H20 או משולש הוא מצולע בן שלוש צלעות הכולאות שלוש זוויות. בסגרגציה ההגדרה יותר רכה ופחות מוסכמת, אין שדה סמנטי תחום בגבולות ברורים, יש קונוטציה ולא רק דנוטציה. יש השתמעויות ולא רק משמעויות.
כאשר למישהו משתמע משהו אז לפעמים השתמעות היא יחסית ולא מוחלטת. היא יחסית לאינדיבידואל. לא תמיד יש קונצנזוס על מה שמשתמע. במקרה הזה עובדה שאין קונצנזוס. לכן אם מישהו אומר "כשאתה אומר X משתמע מכך Y" אז התשובה לפעמים היא "משתמע לך אבל לא משתמע לי.
בכל אופן, כשאני קורא את הדברים של בן עמי אז לי הדבר לא צרם כי השימוש שלו במונח סגרגציה תואם את המשמעות הלא טעונה קונוטטיבית, שאני נתקלתי בה והיא מוכרת לי.
והנה… רגע לפני שאני אומרת לעצמי שאולי ענת קם איננה שמאלנית אשכנזיה גזענית הזויה (ושאר ירקות) שאין לה מושג מה קורה, ענת עושה זאת שוב ומדברת על בית הספר שלה כעל אות ומופת – למה בדיוק? לפרסי נובל והומוגניה. אשכנזית, כמובן.
נו, שוין. קצת הלאה מאותו בית ספר (אבל לא ממש רחוק משם) יש אוניברסיטה, לא הומוגנית בכלל – כפי שראוי שיהיה – ואיכשהו מצליחים להשתחל אליה אנשים שלא למדו בליד"ה. איך זה קורה? אין לדעת. זה ממש מפתיע.
הומוגניה באשר היא עדיפה בעיניי. אני, אגב, ממש לא יחידה שטוענת את זה. זה שהומוגניות מבוססת השכלה וכסף היא בעיקר אשכנזית? זו עובדה. אפשר לא לאהוב את זה, אבל אינטגרציה כפויה היא לא הפתרון. ואגב, קצת הרבה הלאה מאותו בית ספר, יש את התיכון למדעים ואמנויות, שלא הצמיח זוכי פרס נובל מהסיבה הפשוטה שהוא חדש יחסית אבל אני בטוחה שהוא עוד יעקוף אותנו בסיבוב. זה באמת התיכון הטוב בארץ והוא בעליל מאוד הטרוגני. א-ב-ל, הוא פועל בתנאי פנימיה שמיישרת את ההטרוגניות ומאחידה את התלמידים (משהו שבויאר הצליח בו כל הוא היה רק פנימיה).
אני בטוחה שאיטון הוציא יותר זוכי נובל, יותר פוליטיקאים, יותר עשירים, יותר מובילים חברתיים ובעיקר – הרבה הרבה הרבה יותר סנובים. בלתי נסבלים, לא מבינים מה הולך סביבם, עסוקים באוויר החם שממלא אותם. וגם הם – אמנם בסקאלה אחרת לגמרי – מספרים לעצמם סיפורים על איך תנאי הקבלה הם שחשובים, ומה לעשות שיש עשירים ועניים ומועדונים לגברים בלבד ואוקסברידג' והומוגניה ובלה בלה בלה. מה לעשות באמת? הבה נאכל איטון מס ולא נדאג משטויות מסוג זה.
הומוגניה זה חרא. כך לימדו אותי בבית הספר שלי. לא ליד"ה אמנם, מודה. אבל מה לעשות שבעולם שמחוץ לירושלים (שהיא, אכן, הפופיק של העולם) הליד"ה לא מעניין לאף אחד את הביצה השמאלית.
תשובה לעדי
חשוב שיהיו גם בתי ספר שיטפחו מצוינות ובבתי ספר כאלה תנאי הקבלה צריכים להיות גבוהים.
מכך שכתוצאה מכך מתקבלת הומוגניות דמוגרפית הדבר הזה מצער ודורש טיפול אבל לא ע"י כך שלא יהיו בתי ספר לטיפוח מצוינות. לא לפתוח בתי ספר למצוינות רק בגלל שהתלמידים שם יהיו הומוגניים, נקרא לשפוך את התינוק עם המים. יש חשיבות חברתית בטיפוח תלמידים כישרוניים במיוחד לבניית אליטה. אליטה היא לא מושג סנוביסטי אלא אליטה משרתת.
רוב בתי הספר אינם לטיפוח מצוינות ולכן בהם לא צריכים להיות תנאי קבלה גבוהים.
את אולי לא כותבת בסנוביות אבל את משלבת דעות קדומות על יוצאי בתי ספר מסוימים עם משלב לשוני נמוך עממי ובוטה. מאיזה בתי ספר יוצאת התנהגות כזאת?
מוזר שאת מייחסת לענת שמאלנות בתוך רשימה של תארים נוספים לא מחמיאים. בהקשר הזה הדעה של ענת יותר ימנית ואת זו שמציגה את הצד השמאלי-חברתי.
ירמיהו, אם לא היה ברור שאני שמאלנית כבר מההתחלה, הרי שעליי להמליץ לך לשוב לשיעורים בהבנת הנקרא כיתה ו'. מצד שני, מאחר שאתה יותר בקטע של לכתוב מגילות בכל בלוג קיים תוך התעלמות מסבלו של הקורא המסכן (שלא לדבר על מאור עיניו), אני מרשה לעצמי להניח שהבנת הנקרא אינה בראש מעייניך.
לא באתי להתווכח עם ההנחה המתנשאת (והימנית-חברתית) לפיה מצויינות קשורה לרקע סוציו-אקונומי (כי היא פשוט לא), אלא לחוסר ההבנה המובנה שגם אתה וגם ענת סובלים ממנו, כך נראה, כשאתם מסרבים לקלוט שאם לא טורפים את הקלפים מדי פעם נשארים עם סנובים וקשקשנים שאבא ואמא לימדו אותם שהם פשוט מוכשרים יותר מכל השאר.
אני למדתי בתיכון מעולה שהיה אינטגרטיבי להפליא. המצויינות ההומוגנית של הליד"ה שווה יותר? במה בדיוק? הפסיכומטרי של ענת גבוה יותר? האם יש פקולטות שרק היא ושכמותה יכולים להתקבל אליהן?
הרשה לי לגחך. התשובה היא "לא" בשני המקרים.
אי אפשר לגרור מה- "נקרא" שכתבת שאת שמאלנית מפני שכתבת את דעתך רק לגבי נקודה אחת ואילו שמאלנות היא השקפה כוללת המתייחסת לנקודות רבות. לגבי הנקודה שכתבת היא אכן יותר שמאל אבל גם כתבתי את זה כך שלא ברור מה פירוש "אם אתה לא מבין…חזור להבנת הנקרא בכיתה ו'" בדרך כלל את כותבת משפטי תנאי הזויים כאלה שאינם נובעים או משתמעים מ- "הנקרא" שאת קוראת? או שזה היה כשל נקודתי?
גם אני יכול לכתוב "אם לא הבנת שאני הבנתי שאת כתבת דעה שמאלנית, חזרי לבית ספר יסודי וללימודי הבנת הנקרא" אבל מה יצא משיח אינפנטילי כזה שמשום מה את נוקטת בו?
אפשר לשער או לומר שיש אפשרות סבירה שאת שמאלנית אבל זו היתה דעתי מלכתחילה כשקראתי את דברייך.
אם את מסכימה שהדעה שאיתה את מתווכחת היא ימנית למה כתבת "רגע לפני שאני אומרת לעצמי שאולי ענת קם איננה שמאלנית אשכנזיה גזענית הזויה… ענת עושה זאת שוב"?
מה את דוחפת את הגזענות והאשכנזיות? לא הייתה כאן כל גזענות והאשכנזיות לא קשורה לנכונות הדברים.
גם אם נניח שאני נכשלתי בהבנת הנקרא [מה שלא השתכנעתי בו] מכאן לא נובע שזהו כשל טוטאלי או תכונה כוללת להבדיל מכשל נקודתי. כל אחד יכול לפספס מדי פעם דברים בהבנת הנקרא כולל אני וכולל את. מכך שמישהו לא הבין משהו לא נובע שאין לו יכולת או מסוגלות או שהוא לא למד או למד ושכח חומר של בית ספר יסודי אלא שהוא בן אדם עם חולשות ומוגבלויות והוא לא מושלם. יש הבחנה בין בין ביצוע [performance] לבין כשירות [competence]. או בין כשל בביצוע לכשל בכשירות.
נכון שעל מנת לבחון כשירות הכרחי לבחון ביצועים.
אבל, אין זה נכון שכל כשל בביצוע בהכרח גורר כשל בכשירות. אם פלוני טעה טעות לשונית מכאן לא נובע שאין לו כשירות לשונית באותה שפה. אם אדם טעה בפתרון תרגיל במתמטיקה מכאן לא נובע שאין לו כשירות לפתור תרגילים מסוג זה. אם אדם נפל ומעד בהליכה מכאן לא נובע שאין לו כשירות להליכה. ההיסק מכשל ביצועי חד פעמי למסקנת היעדר כשירות זו קפיצה ארגומנטאלית.
התגובה שכתבתי אלייך לא הייתה מגילה אלא תגובה קצרה, כך שדברייך על מגילות הם חסרי משמעות.
מעבר לכך מגילות הן עניין יחסי. יכול להיות שאת מתקשית עם תגובות מעל חמש שורות שהן קצת יותר מורכבות מתגובות אחרות אבל אז, זו בעיה של יכולת ההתמודדות שלך עם טקסטים מורכבים. אם את מתקשית לקרוא תגובה שהיא יותר מ- "פוסט מעולה. תודה" אני ודאי לא אחראי לכך. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא אם את סובלת ואם את קוראת למרות שאת סובלת זו גם בעיה שלך. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא ולסבול. גם הפוסטים הארוכים שלי הם יותר קצרים ממאמר. את קוראת מאמרים לפעמים או שזה מעבר לשיח הרדוד והשטחי שאת מורגלת בו? ה- "מגילות" שלי הן בערך פחות או יותר באורך של פוסט בבלוג שעליו מגיבים.
יש מעט מאוד בתי ספר למצוינות. רוב גדול של בתי הספר אינם כאלה כך שעסקינן רק במיעוט שבמיעוט.
הטענה שמצוינות קשורה למצב סוציו אקונומי אינה הנחה מתנשאת אלא טענה סטטיסטית על המציאות. גם אם נניח שהיא שגויה אז מדובר בטעות עובדתית, אמפירית ולא בהתנשאות. אם מישהו חשב שיש מתאם, קורלציה בין מצב סוציו אקונומי למצוינות אז לא בהכרח הוא מתנשא אלא לכל היותר טועה בתום לב בתמונת המצב התיאורית, הדסקרפטיבית שהוא מחזיק בה.
אם תהיה אינטגרציה בבתי ספר למצוינות אז מה שיקרה הוא שמצטיינים ייעצרו בהתקדמותם כי בית הספר יצטרך להתיישר עם הלא מצטיינים. מצב כזה הוא רע כי הוא גם בולם את התפתחות המצטיינים והוא גם רע חברתית כי הוא לא מפתח בני אדם להיות מוכשרים באופן מקסימאלי כך שהחברה תוכל להנות מכישוריהם.
לא ברור שאינטגרציה תפחית סנוביות אולי הוא תגביר אותה? אולי בבית ספר כזה יהיו מעמדות של מצטיינים ולא מצטיינים וחלק מהמצטיינים יתנשאו בתוך בית הספר על הלא מצטיינים?
לא ברור שללא אינטגרציה הסנוביות תגבר. אם בתי הספר למצוינות יחנכו נגד סנוביות אז ייתכן שהסנוביות תפחת.
מעבר לכך, גם אם יש סנוביות אז לא ברור למה צריך לוותר על פיתוח מצוינות העיקר שלא תהיה סנוביות. נניח שיש כלכלנית מבריקה שהיא גם סנובית. האם עדיף לוותר על שירותיה העיקר להפחית סנוביות? אני לא רואה בסנוביות אם כל חטאת שצריך לשלם כל מחיר חברתי על מנת להפחיתה כמה שיותר.
זה די מגוחך שאת מדברת נגד סנוביות אבל כותבת בהתנשאות רבתי. כותבת משפטי גרירה שהסיפא שלהם הוא שליחת הקורא להבנת הנקרא של כיתה ו', משפטי זלזול ודעות קדומות כלפינו רק בגלל שאנחנו לא בדעה שלך. חוסר כבוד וזלזול למי שאינו בדעה שלך הוא לא בדיוק שוויוניסטיות וצניעות. הוא בעיני יותר גרוע מאשר התכונה לכתוב מגילות.